כl זה התחיל:
שיחת טלפון ממכר ותיק, כזה שאנחנו סומכים עליו וממש מתרגשים שהוא מתקשר, כי יש לו בטח משהו מעניין לספר. בשיחה הוא דיבר איתי על קבוצת יזמים מדהימה שהגיעה מחו"ל ומחפשת שותפים. כן כן, אנשים בדיוק כמוני, עסוקים, מלווים עסקיים, עצמאים, שאפתנים.
כאן זה היה ממש מבטיח. מי מאתנו לא רוצה להיות חלק מהצלחה מסחררת שיסודותיה טמונים עמוק בקשרים בינלאומיים, אה?
פתחתי יומן מסודר. הוא ווידא שאני רושמת את המקום, את השעה ואת התאריך והגעתי. ציפיתי לפגוש משרד עם שולחן עגול, בו אראה קבוצת יזמים רצינית, ממושקפת, דוברת חמש שפות, שתבדוק את מידת כשירותי להיות שותפה שלהם.
ואז, תוך כדי שאני מהדסת על עקביי שנקנו לכבוד האירוע, אני קולטת מאות אנשים סביבי שהגיעו לפגישה האריסטוקרטית הזו. כולם מסתכלים על כולם, מחפשים את חדר הישיבות וכל מה שהם מצאו זה אולם עמוס עם מצגת, קצת קפה ועוגיות ריבה ואנשים מעונבים שעמדו והרצו בשפת הקואוצ'ינג והעוצמה והשקט הכלכלי ועוד בלה בלה בלה.
את האמת שעד היום לא פתחתי את זה יותר מדי, כי נפלתי שם והאמנתי לאותם אנשים שיודעים היטב את מלאכתם. האמנתי שאני הולכת להפוך למיליארדרית של שנות ה-2020 נוסח אילון מאסק.
האמנתי שהעולם כולו זה פרות משעממות שרועות באחו ואני שייכת לקרנפים, חלק מ-3 אחוז ברי מזל מצליחנים. אלו שהג'ונגל הוא הבית שלהם, אלו שנלחמים וחוטפים מכל כיוון, אך מאמינים בצדקת דרכם ומצליחים. מה שנקרא, 'מולטי לבל מרקטינג'. כך הם קוראים לזה ובמגוון שמות מיופייפים אנשים נופלים ברשת הזו.
לאאאא, אל תטעו. אין מדובר בפירמידה חלילה. אבל. וכאן האבל הגדול, פרט מינורי ופחות חשוב: אם לא תביאו אנשים, מה זה תביאו, תמשכו אותם בחלקלקות לשון, כי אחרת אף אחד לא יבזבז עליכם ערב ואם לא תשכנעו אותם להצטרף, אתם תמשיכו לשלם על ערב האירוח שבו השתתפתם, בתוספת כסף על קניית מוצרים, כי גם אם לא מכרתם, זה לא מעניין אף אחד. אתם צריכים להשקיע. אתם יזמים מצליחים שהולכים להפוך את העולם, ברור???
בזבזתי מאות ימי שישי. הפכו אותי לחלק מנבחרת שמגיעה לדרגה הכי גבוהה. פיתו אותי בטיסות שחלקן על חשבוני ותחת כל אותן מילים יפות, המשכתי להוציא כספים מכיסי ולשכנע את כל מי שזז, לבוא לעבוד איתי. כל. מי. שזז.
ההתפכחות היתה כואבת ולקח לזה זמן להגיע, אך באותו רגע שהבנתי שאין לי שום דרך להצליח אם לא אביא כמה שיותר אנשים שיעשו כמוני, נשברתי.
תחשבו, זה להביא אנשים חסרי הכשרה בסיסית, כי לכל אחד יכול להיות פוטנציאל וללמד אותם הכל הכל הכל מאלף, בלי שאת מתוגמלת על זה בגרם.
מצאתי את עצמי פוגשת אנשים ברחובות, באירועים, במפגשי חברה, בשירותים בקניון וכל מה שעובר לי בראש זה איך אני הופכת אותם לצוות שלי.
זה שלי יש קילומטראז' מטורף בשוק ומכירות לא אומר שלאותה מורה ששכנעתי להשלים הכנסה וודאית, יש גם את הידע והפאשן.
בקיצור, הבנתם.
לא אלאה אתכם, אך שיטות השיווק וההתעשרות המהירה לא קיימות במציאות. הכניסו לכם את זה היטב למוח.
יכול להיות שקבלתם אחלה ירושה, או אבא שלכם דירקטוריון במחלבות שטראוס, או סתם זכיתם בפיס ואז כן יש התעשרות מהירה וקלה, (גם לא בטוח), אבל כמה כאלה יש?
רובנו נולדנו לעבוד. אחד קשה יותר, אחד פחות, שלישי אוהב את העבודה שלו ולא מרגיש שהוא עובד. אבל בפועל, אין כסף קל. תזהרו מזה כמו מאש. בפרט, במגזר החרדי שיש כאלה שמיישמים את החלק של "תמים תהיה עם ה' אלוקיך", רק בלי הסיפא. תמים תהיה, תהיה נאיבי, תחשוב שכולם רוצים שתרוויח ותשקיע ותקבל תשואה של עשרות אחוזים, ברור הרי.
כיום, בעודני מלקקת את פצעיי ומנסה לסגור את הבור שנפער בחשבון הבנק, אני מבינה יותר מאי פעם, המצב הזה יכול לקרות לכל אחד, דווקא כשהוא מסתתר במילים יפות מדי כמו 'העצמה' ו'הגשמה' ו'מירוץ עכברים'. בואו, כולנו בוגרי רוברט קיוסאקי, "אבא עשיר, אבא עני". עוד לא בא אחד שימציא גלגל ויהפוך אותו עלינו לרעה.
רק בבקשה, אל תפלו לשם, תבחנו בשבע עיניים, מי נגד מי ולמה והיכן הקאץ', כי הוא קיים ביג טיים, רק צריך למצוא אותו מתחבא, עושה לכם שלום מתחת לשולחן, נעלם וחוזר כל מספר רגעים.
שמרו על עצמכם בתוך האוקיינוס המשוגע הזה.
