כל הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת

ב. מותר לאכול ולשתות בשבת אפילו שכל כוונתו כדי להקל מעליו הצום, אלא שאין ראוי לומר נאכל ושתה כדי שיהיה לנו כח לצום. (כמבואר במג"א סימן ר"צ. ובחזו"ע שבת ח"ו עמוד נו היקל בזה). ויש לעורר שאדם השותה מים ואינו צמא אין לו לברך על שתיה זו כמבואר בשו"ת 'רבבות אפרים'.

ג. מי שקשה לו לצום מותר לו לקחת בשבת טבליות 'קלי צום' (חזו"ע שבת ח"ג) ומרן הגר"ש וואזנר כתב שיפורר את הטבליה ויערב אותה במים, ועדיף שיעשה כן מערב שבת.

ד. בסעודה שלישית מותר לאכול בשר ולשתות יין כרגיל ואסור להימנע מכל מאכל ערב ואכלים בצוותא ושרים שירי שבת כבכל שבת.

ה. יעשה מים אחרונים חמש דקות קודם השקיעה, ואם איחר והגיע זמן השקיעה בכל זאת יטול ידיו למים אחרונים (הגר"ש דבלצקי בספרו ת"ב שחל ביום א').

ו. מברכים ברכת המזון לפני השקיעה ועושים זימון ושותים כוס אם בירכו על הכוס משנ"ב תקנב ס"ק כג.

ז. אחר סעודה שלישית ממשיכים בקדושת שבת ואין לנהוג שום מנהג אבלות, זולת אכילה ושתיה שיש להפסיק חמש דקות קודם השקיעה.

ח. אסור להכין מקודש לחול, ולכן אסור להסיר הספסלים בבית הכנסת ולפרוס שטיחים ווכדו' לפני צאת השבת, ויש מתירים בבין השמשות (חזו"ע ע"מ שלג).

ט. אחר שיעברו עשרים דקות מהשקיעה יחלוץ מנעלי העור ולא ילבש מנעלים אחרים מיד שלא יראה שכוונתו לאבלות, אלא אחר כמה דקות ילבש נעלי תשעה באב. ובגדי שבת לא יחליף רק אחר צאת הכוכבים. וטוב שיאמר לפני כן 'ברוך המבדיל בין קודש לחול', ואף הנוהגים כר"ת ילבשו בגדי החול בצאת הכוכבים לדעת הגאונים ולעניין מלאכות יחמירו כר"ת (כך כתב הגרש דבילצקי בספרו הנ"ל).

י. הגבאים יאחרו תפילת ערבית כדי שיוכלו הציבור להתארגן. אין אומרים פסוקים ומזמורים לפני ערבית, ואומרים 'אתה חוננתנו', ואם לא אמר אינו חוזר - כיון שמבדיל על הכוס בים ראשון בלילה (משנ"ב). אחר 'שמונה עשרה' - מנהג בבל לומר חצי קדיש ומרן פוסק הדור רבי עובדיה יוסף זצוק"ל כתב לומר קדיש תתקבל, ואין אומרים 'ויהי נועם' אלא קינות ואחר כך מתחיל 'ואתה קדוש'.

יא. חייבים בלימוד תורה גם ביום תשעה באב, ולומדים בדברים הרעים. (ועיין באור לציון ח"ג עמוד רנז מה שכתב במעלת המנצל את הזמן ללימוד התורה ביום זה).

יב. יום תשעה באב הוא יום סליחה וכפרה, כך כתב בספר 'שם משמואל' פרשת דברים, ובספר 'אמרי פנחס מקוריץ' כתב שבעת שיושבים על הקרקע הוא עת רצון גדול לקבלת התפילות.

יג. אחר תפילת 'שמונה עשרה' לפני קריאת 'איכה' מדליקים נר ומברך החזן 'בורא מאורי האש' ומכוון להוציא את כולם ידי חובה, ואין אומרים שום פסוקי הבדלה אלא מיד ברכת 'מאורי האש' ומותר לומר לחברו שבוע טוב.

יד. נשים הנמצאות בבית יאמרו 'ברוך המבדיל בין קודש לחול' כדי שיהיו מותרות לעשות מלאכה, ויברכו לעצמן על הנר. לדעת הספדים בשו"מ ולדעת הרבה מחכמי אשכנז אין להם לברך ברכה זו, בשו"מ הגברים בדיעבד יכולים לברך על הנר כל הלילה.

טו. קטנים שאוכלים בתשעה באב והגיעו לחינוך לדעת מרן פוסק הדור רבי עובדיה יוסף זצ"ל צריכים לעשות הבדלה ולדעת מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל אינם צריכים לעשות הבדלה.

טז. חולים, מעוברות ומניקות שיש להם היתר לאכול יבדילו מיד במוצ"ש ואין צריכים לעשות סעודה רביעית, ולא יאמרו שום פסוק קודם ההבדלה.

יז. חולה שצריך רק לשתות מים בתשעה באב אין צריך לעשות הבדלה.

יח. אין מברכים כלל על בשמים בהבדלה ולא במילה. ובשאלה האם מותר להריח בשמים בתשעה באב נחלקו מרן הגר"ע יוסף והגרב"צ אבא שאול. לדעת הגר"ע אסור ולדעת הגרב"צ מותר.

יט. אין לשטוף כלים בתשעה באב רק הנצרך לו, אמנם כלים שאם לא ישטפם יגרמו לזבובים וכדו' וכן באופן שאם לא ישים בהם מים יהיה קשה לשוטפן - מותר לתת בהם מים. ומרן הגר"ע יוסף מתיר לעשות מלאכה בליל תשעה באב.

כ. ביום תשעה באב אין אומרים תיקון חצות.

כא. כתב הגר"ח פלאג'י שיש עניין להשכים להתפלל תפילת שחרית ביום תשעה באב.

כב. ברית מילה דחויה בתשעה באב - בעלי הברית מתענים ומשלימים התענית.

כג. צריכים להבדיל קודם המילה והציבור יכולים לצאת ידי חובה בהבדלה זו ולא יבדילו על כוס המילה.

כד. מותר לומר מזל טוב לאבי הבן שאין זה בכלל שאילת שלום.

כה. תשעה באב יש 92 ברכות ולכן יש להשלימם על ידי שמיעת ברכות התורה וההפטרות ואשר יצר.

כו. יש להכריז בציבור להבדיל על הכוס בלבד בבית בלי נר ובשמים.

לה. רק ביום שני בחצות מותר להסתפר,להתגלח, לרחוץ בחמין, לכבס, לשמוע שירים, לברך שהחיינו, לאכול בשר ולשתות יין.

לו. נוהגים לקדש הלבנה במוצאי תשעה באב ויטעם משהו קודם הברכה, ואם יכול יביא מביתו נעלי עור וילבשם קודם ברכת הלבנה.

ויה"ר שנזכה עוד השנה לבנין בית מקדשינו ותפארתינו ולביאת משיח צדקנו בחסד וברחמים