פרק א': המעשה המפורסם על נפוליאון כובש הארצות המפורסם מצרפת, שנכנס לבית הכנסת בתשעה באב, וראה יהודים בוכים על חורבן בית המקדש שהתרחש לפני שנים רבות, או אז נכנסה בו נביאות והבטיח ליהודים הבוכים: "בטוחני שתחזרו לארצכם, ובית המקדש יבנה, שם תקריבו עולות וזבחים לכבודו של אלוקים".
משגיחים בישיבות ומרצים משתמשים בסיפור זה, להמחיש כמה הבכי ותחושת החורבן והאבלות על בית המקדש, היא זאת שתביא אותנו לבנייתו. בימינו זכינו שרישא של דבריו של נפוליאון התקיימה, וכולנו מצפים לסיפא של דבריו.
בשבועות האחרונים מתפרסם עלון בריכוזים החרדים תחת השם 'קדושת מירון', שם נטען שחז"ל ראו ברשב"י, קברו, והר מירון, כממלא מקום של בית המקדש עד לבנייתו, והביאו לכך מקורות רבים.
הכותרת המשנית של עלון 'קדושת מירון' (שנשים לב עורכיו בחרו לכנותו 'קדושת מירון', 'ולא קדושת רשב"י', היא הפסוק המפורסם: "וַיִּירָא֙ וַיֹּאמַ֔ר מַה־נּוֹרָ֖א הַמָּק֣וֹם הַזֶּ֑ה אֵ֣ין זֶ֗ה כִּ֚י אִם־בֵּ֣ית אֱלֹהִ֔ים וְזֶ֖ה שַׁ֥עַר הַשָּׁמָֽיִם" (בראשית כח יז) שכמובן לא נכתב במקורו על הר גלילי כזה או אחר.
"הר הקודש מירון – המקום אשר יבחר ה'", במילים אלו בחר עורך העלון לפתוח את דבריו, שכוונתו לפסוק המפורש "כִּי אִם אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם מִכָּל שִׁבְטֵיכֶם לָשׂוּם אֶת שְׁמוֹ שָׁם לְשִׁכְנוֹ תִדְרְשׁוּ וּבָאתָ שָׁמָּה" (דברים יב ה) שנאמר על בית המקדש בירושלים, כפי שמפרש רש"י במקום: "בנו לכם בית-הבחירה בירושלים".
בעלון 'קדושת מירון' מובאים מקורות רבים על אדמת קודש בהר מירון ממנו הבאנו ציטוטים במאמר זה, וכך דבריו:
"אנו נמצאים על ציונו הקדוש של אדונינו הרשב"י שקדושתו כקודש הקדשים ממש, ואם בית מקדשינו ותפארתנו חרב בעוונותינו, אמנם הקב"ה נתן לנו מקום קדוש ונוראה כזה ועדין יש לנו את קודש הקדשים שבו נוכל להחיות את נפשינו עד ביאת גואל".
"מסופר על רבי חייא ורבי יוסי שהשתטחו בפני רשב"י ונשקו את ידיו ואמרו 'כתיב יראה כל זכורך את פני האדון ה', מאן פני אדון ה'? דא רבי שמעון בר יוחאי. כלומר שאדונינו הרשב"י נקרא פני השכינה לפי שהשכינה שורה אצלו תמיד ולכן צריך להראות לפניו'".
מסביר עלון 'קדושת מירון':
"מכל זה רואים בברור שהתנאים הקדושים ראו באדונינו הרשב"י ממלא מקום של בית המקדש, ולא רק בחייו אלא גם לאחר פטירתו, כמו שאנו רואים שהתנא הקדוש רבי אבא אמר על רשב"י אחר פטירתו קודש הקודשים".
המקובל רבי אברהם גלאנטי התבטא וכתב שעליה לקבר רשב"י במירון שלוש פעמים בשנה, יחשב כעלייה לבית המקדש (ירח יקר פר' בא). אכן רבי אברהם גלאנטי טרח ובנה את המבנה הקיים העומד כיום במירון.
השל"ה הקדוש התבטא על הר מירון: "הר ציון" (אוצר מסעות עמ' 174).
המקובל רבי חיים בן עטר, ה'אור החיים' הקדוש, בהגיעו למירון ירד מהחמור ועלה בידיו ורגליו ממירון למטה עד הקבר למעלה וזעק: היכן אני השפל נכנס למקום אש להבת שלהבת, קודשה בריך הוא וכל פמליה של מעלה הכא, וכל נשמות הצדיקים שמה וכו' (את מעשה מבהיל זה על האוה"ח סיפר האדמו"ר מתולדות אהרון במעמד הדלקת המדורה בקבר רשב"י בשנה האחרונה, דקות ספורות לפני, [או תוך כדי] האסון הנורא של מ"ה הקדושים).
בספר 'מסע מירון' סופר על מכירת עפר מקברו של רשב"י ליהודי פולין וההתעשרות של העסקנים שטרחו וסייעו לזכות את יהודי הגולה בעפר קדוש זה. עוד נכתב שם על כפר מירון – 'מקום קודש הקדשים' וכו'.
המקובל רבי חיים אלפנדרי כתב "הר הקודש גליל העליון". גם באגרת תלמידו של האור החיים נכתב: "נסענו מעכו לצפת לראות את פני האדון ה' צבאות בארץ הגליל".
בספר 'אהבת ציון' כתב על מירון שהיא חצר המלך והיא זהה לגודל של חצר המשכן חמישים אמה על שבעים אמה: "הביאני המלך מלכי המלכים לפניו בהיכל עצמו".
מגאב"ד צפת במאה הי"ט הגאון רבי שמואל העליר הובא הציטוט (מתוך מאמרו 'כבוד מלכים'): "לכבוד התנא האלוקי הרשב"י זיע"א העומד לנו במקום קודש הקודשים".
כמעשהו של האור החיים סופר גם על אב"ד דהלסקוב כשהגיע לקבר רשב"י ירד מהחמור והלל על ארבע מרוב קדושת המקום.
- לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com