1:
״פנחס בן אלעזר בן אהרון הכהן השיב את חמתי מעל בני ישראל בקנאו את קנאתי בתוכם ולא כיליתי את בני ישראל בקנאתי״.
כשראו העם את פנחס הורג את זמרי, התקוממו בטענה, הכיצד הגיע פנחס שאמו היא נכדה של יתרו המדייני ומעז להרוג נשיא בישראל?!
לכן אומר הקב״ה למשה שיאמר לכולם שפנחס הוא בנו של אלעזר בן אהרון הכהן ורק בזכותו הקב״ה הסיר את חמתו מעל בני ישראל ובזכותו הם נצלו מכליון.
בזכות מעשה זה מחליט הקב״ה להעניק לו וזרעו אחריו את הכהונה לעולם כהכרת הטוב על מעשהו.
ואם נשאל הרי פנחס לכאורה כבר כהן מעצם היותו בנו של אלעזר הכהן?
התשובה היא שפנחס נולד טרם נמשח אביו לכהן ולכן לא קיבל את הכהונה כשנולד אלא רק במעמד זה לאחר שהרג את זמרי.
מדוע התורה מגלה את שמו ויחוסו של החוטא - הלא הוא זמרי בן סלוא, כדי להעצים את גבורתו של פנחס שלא פחד מאדם כל כך מכובד ומאותה סיבה מגלה התורה את שמה ויחוסה של החוטאת - הלא היא כזבי בת צור, כדי להראות כמה עזה היא שנאתם של המדיינים לישראל, שהסכים בלק הלא הוא ״צור״ לתת לצורך זה את בתו הנסיכה והעיקר להחטיא את ישראל.
2:
״פנחס בן אלעזר בן אהרון הכהן״
שואל ה״אור החיים״ הקדוש, מדוע התורה מייחסת פה את פנחס לאהרון הכהן?
ומתרץ, שמעשהו של פנחס בא לתקן את מה שגרם אהרון במעשה העגל ככתוב: (שמות ל״ב)
״ויגוף ה׳ את העם על אשר עשו את העגל אשר עשה אהרון״.
הגיע פנחס שהוא בן בנו של אהרון ועל ידי מעשהו פדה את נפשות עם ישראל ככתוב ״ולא כיליתי את בני ישראל״.
זאת הסיבה שייחסה פה התורה את פנחס לסבו אהרון.
האור החיים הקדוש מביא כראיה לדבריו את המופיע במדרש.
שם כתוב שאהרון היה עומד ומלמד את כל ישראל תורה ומעשים טובים כדי לכפר על אלו שמתו במגפה בגלל חלקו במעשה העגל וכאן מרמז הקב״ה שעל ידי קנאותו של פנחס נסגר המעגל ושילם פנחס את חובו של אהרון על ידי שהציל את עם ישראל מכליון.
3:
לפי המדרש שאומר שאהרון לימד את עם ישראל תורה ומעשים טובים כדי לכפר על המגפה שגרם על ידי שעשה עגל, איך זה אמור לכפר על זה שמתו רבים במגפה? איך לימוד התורה של האחד יכפר על מיתת השני?
ואם כבר נכנסים לעניין הזה, זאת ההזדמנות לנסות להבין מה באמת גרם חטא העגל לעם ישראל?
אני הקטן חשבתי להסביר (ובליבי נושא תפילה שלא אטעה חס ושלום) שחטא העגל גרם לשני דברים, האחד רוחני והשני גופני.
במעמד הר סיני היו בני ישראל ברמה רוחנית מאד מיוחדת, חד פעמית אפילו, אולי המעמד הכי קדוש בהסטוריית העם היהודי.
באותו רגע בו עברו להתעסק בעגל, עברו בבת אחת לצד השני, לצד העבודה זרה.
קורה שאנשים יורדים רוחנית וקורה שעולים חזרה גם, אבל כשעוברים בקיצוניות מקדושת הר סיני עם ה״נעשה ונשמע״ - לעבודה זרה בדמות העגל, לירידה כזאת יש השלכות רוחניות קשות מאד.
הדבר השני שגרם חטא העגל היה עונש מיתה לכל מי שהיה שותף במעשה.
אם כן לפי זה, מה שהצליח לכפר אהרון על ידי שעמד ולימד את עם ישראל תורה ומעשים טובים, זה את ההיזק הרוחני שגרם העגל.
לימוד תורה ודרך ארץ יכולים להביא את עם ישראל לדרגה כזאת שאם היה אפשר להחזיר את הגלגל אחורה, כנראה שלא היו דורשים לבנות עגל.
מה שהיה צריך אהרון ללמד אותם אז כדי למנוע את העגל, לימד אותם לאחר מעשה. (מזה לכאורה אפשר להבין את כוח לימוד התורה שמרפא אפילו מחטא עבודה זרה)
אך מה עם זה שאהרון גרם לאלפי מתים בעם ישראל, איך כיפר אהרון על זה?
אלא שלפי מה שלמדנו ב״אור החיים״ הקדוש, הכל מובן.
אמנם על העניין הרוחני כיפר אהרון אבל לגבי עניין המתים במגפה כיפר נכדו של אהרון, פנחס.
אהרון גרם לאלפים למות ונכדו גרם לאלפים להנצל ממיתה, לא רק אלפים אלא כמעט את כל עם ישראל כולו רצה הקב״ה לכלות ולסגור איתם חשבון גם על השיטים עם בעל פעור.
4:
נשאר להבין איך מעשהו של פנחס גרם כפרה לעם ישראל? מה הקשר בין קנאותו הפרטית של פנחס לחטאתם של רבים מישראל?
צריך להבין שאמנם עם ישראל מחולק לשבטים, אבל לעניין ערבות הדדית כולם נחשבים כאחד.
כשאחד עושה מצווה או לומד תורה, הוא בעצם מחזק את כלל ישראל וכשחס ושלום קורה ההפך, כשמישהו מישראל עובר עברה, מעשהו מחליש את כלל ישראל.
שכשחלק מעם ישראל חטאו בשיטים, היתה משמעות גדולה לאיך הגיב שאר העם, האם הם שתקו, האם יצאו למחות, האם זה כאב להם בכלל או שראו זאת כמובן מאליו?
אותו דבר כאן במעשהו של זמרי בן סלוא שהיה נשיא שבט שמעון, האם צריך להעניש אותו כיחיד או גם רבים אחרים?
אלא שאם שבט שמעון היה קם ומוחה, אכן זמרי היה נענש כיחיד, אבל כשלא קמו שבט שמעון או משבטים אחרים למחות, ממילא מעשהו של זמרי נחשב כאילו כל עם ישראל עשו אותו.
ממילא כשרואה הקב״ה שלכל עם ישראל זה נראה נורמטיבי שחלקם הולכים לעבוד עבודה זרה בבעל פעור, גם מעשה זמרי נראה נורמטיבי כי הרי אם זה לא היה, בטוח שהיו מוחים או עוצרים מלעשות.
מצב זה גרם לקב״ה לרצות לכלות את כל עם ישראל, כי כולם שותפים למעשה.
לפתע הגיע מישהו אחד שהפך את הגלגל והציל את עם ישראל.
פנחס תפס אומץ, מסכן את עצמו גם גופנית וגם רוחנית.
סיכויים רבים שהיו הורגים אותו לאחר מכן, ועוד, האם באמת לפי ההלכה היה מותר לו להסתכן בנפשו ולהרוג את זמרי?
(על נושא זה ישנם דיונים רבים).
אם כן פנחס הורג את זמרי ועכשיו הגיע רגע האמת.
לא של פנחס אלא של כל עם ישראל.
איך כולם יגיבו על הרצח של נשיא שבט שמעון.
איך יגיבו עם ישראל ככלל ואיך יגיבו שבט שמעון בפרט.
כשרואה הקב״ה את עם ישראל ושבט שמעון שותקים, שתיקה חשובה של הודאה, של הסכמה, של הבנה גדולה על הטעות שלהם, פה סוף סוף החליט הקב״ה שאכן חזרו עם ישראל בתשובה ומגיע להם להנצל.
אהרון כיפר על הרוחניות של מעשה העגל ופנחס כיפר בהצלת גופם של עם ישראל.
5:
אתמול זכיתי לשיר בארוע מיוחד שהיו בו גם הכנסת ספר תורה, גם שני סיומי מסכתות וגם גיבוש רוחני חזק בדברי תורה וחיזוק מרבנים רבים.
הארוע התקיים בפתח תקווה במתחם מכובד שם נמצאים גם ישיבת ״וולוזין״ וגם ישיבת ״עוז והדר״ בה יש גם ישיבה קטנה.
כשהגעתי לשם פנה אלי בחור ישיבה מתוק ושאל אותי אם אני זוכר אותו.
עניתי לו כמו שאני עונה תמיד במצבים מלחיצים מעין אלו: ״ברור שאני זוכר, אני רק לא זוכר מאיפה״..
הוא חייך ואמר לי שפגשתי אותו כשבאתי לבקר באחד הפעמים במקלט המדהים של ״הנוער הנושר״ בבני ברק. (אני לא אוהב את השם הזה וקורא להם ״הנוער המתוק״)
חיבקתי אותו בחום ואמרתי לו שאני גאה בו על הדרך שעשה.
החיוך שהוא החזיר לי היה של בחור מאושר באמת, בחור שסופסוף מצא את הפינה שלו, עוד נשמה שעלתה על השביל המוביל לאושר.
אשרייכם קברניטי הישיבה שהצלתם עוד נפש מישראל.
בברכת שבת שלום
עמירן דביר (דבורקין) הלוי
אשמח לקבל הערות והארות למייל: amirandvir1@gmail.com