כיצד ידע הבעש"ט הקדוש ש'כבה הנר המערבי'?
במזיבו'ז בשבת פר' פנחס בשנת תק"ג בזמן סעודה שלישית, הלך הבעל שם טוב הקדוש ליטול את ידיו לסעודה, והתעכב ליד מקום הנטילת ידים זמן רב מהרגיל.
לאחר שברך את ברכת המוציא, ואכל כ'זית' חלה, אמר: "כבה הנר המערבי".
והיה נוהג הבעל שם טוב הקדוש למעט בשבת בדיבור, תלמידיו חיכו למוצאי שבת כדי לשאול אותו, כיצד ידע את הדבר?
הסביר להם הבעל שם טוב הקדוש: "רבי חיים בן עטר, מחבר הספר 'אור החיים', הוא הנר המערבי, ובשעת סעודה שלילית, ידעתי – כי נפטר, לכך הייתה כוונתי".
שאלו אותו התלמידים, כיצד יודע זאת? ענה להם: "יש כוונה אחת בנטילת ידיים לסעודה, המתגלה בכל פעם רק לאדם אחד, כל ימי השתדלתי להשיגה – ולא הצלחתי בכך, כי כוונה זו הייתה ברשותו של ר' חיים בן עטר".
היום, בשעה שנטלתי את ידיי לסעודה השלישית, נתגלתה לי פתאום כוונה זו, כך ידעתי כי ה'אור החיים' הקדוש - כבר אינו בין החיים, ולאחר שבועיים התגלה שאכן הדבר נכון.
הבעל שם טוב הקדוש מקבל מסר מה'אור החיים' הקדוש:
קשרי האהבה נסתרים ומופלאים נקשרו בין שלושת הקדושים, כמשולש שלא ינתק, והלא הם: ה'אור החיים' הקדוש, הבעל שם טוב הקדוש וגיסו אהובו של הבעל שם טוב הקדוש רבי גרשון מקיטוב.
לפני מסורת חסידית אחת, במהלך שנת תק"ג שלח הבעל שם טוב הקדוש את גיסו רבי גרשון מקיטוב לארץ ישראל, כדי לבדוק את האפשרות לפגוש את ה'אור החיים' הקדוש.
בנסיעתו זאת של רבי גרשון הוא עדיין לא התכוון להשתקע בארץ ישראל, אלא, לפגוש את ה'אור החיים' הקדוש, כדי לשאול אותו אם הוא והבעל שם טוב הקודש יצליחו להיפגש פנים בפנים, כי שניהם יחדיו יכולים להביא לזירוז הגאולה והבאת משיח בן דוד.
אמר הבעל שם טוב הקדוש, שנשמתו מנפש דוד של אצילות... ונשמת ה'אור החיים' הקדוש הוא רוח דוד דאצילות, ורצה הבעל שם טוב הקדוש, שיתקשרו ביחד נפש ורוח ויתגלה הנשמה וחיה דאצילות, והגאולה היתה מגיעה... ('היכל הברכה', דברים כח, לט').
הגיע רבי גרשון מקיטוב לארץ ישראל, ושאל שאלה זאת את ה'אור החיים' הקדוש בשם גיסו הבעל שם טוב הקדוש, אם יעלה גיסו לארץ, ענה לו ה'אור החיים הקדוש, שיכתוב לבעל שם טוב הקדוש, אם בעלת שרואה את צלם דמות תבניתו בעולמות העליונים, אם הוא רואה את כל איבריו ודיוקנו, ואם לא.
והבעל שם טוב הקדוש השיב, כי אינו רואה את עקביו, ואז שלח ה'אור החיים' הקדוש להודיעו, שלא יסע כי לשווא תהא טרחתו.
והמכתב לא הגיע לבעל שם טוב הקדוש, והוא יצא לדרך, ועשה את מסעו במסירות נפש רבה, וידוע שלבסוף חזר בחזרה למזיבוז', כי לא צלח דרכו.
מאמרותיו של הבעל שם טוב הקדוש 'צידה' לדרך לשבוע טוב ומבורך
הבעל שם טוב הקודש נהג לצטט את גיסו רבי גרשון, מה שלימדו טרם התגלותו, ונביא מעט מהדברים.
הצדיקים היו מתבטלים לגמרי בעת התפילה, ומרגישים "אין" ממש - כתולע קטן הרוחש עלי הארץ...".
אבל, אנו אנשים פשוטים, כיצד נצליח להתפלל בכוונה, כפי יכולתנו?
אומר רבי גרשון שבכל ברכה ניתן להרגיש התרוממות וקרבת אלוקים, להרגיש את אהבת ה' אלינו, להתמלא בשמחה ובטחון, וכל זה רק משתי המילים שפותחות את הברכה, כיצד?
"ברוך אתה" – מסביר רבי גרשון ששתי התיבות "ברוך אתה" כוללות שני הכרויות שהם: סוד החיים והחיות לאדם.
"ברוך" - הבורא הוא "ברוך" – מקור הברכה, מקור כל הברכות – כולם! הוא האחד והיחיד, ואין שני לו - מקור ה'ברכה השפע והחיות' - של כל הנבראים - כולם!
"אין עוד מלבדו" - כל גורם אחר, שנראה בעיני בשר ודם שהוא 'מקור שפע וחיות' רוחני וגשמי - הוא רק שליח של 'מלך העולם', ועושה את שליחותו! הוא שליח להעביר לשני - מתוקף היותו שליחו של - מלך העולם!
"אתה" – אנו מברכים לבורא עולם בלשון:
"אתה" – לשון נוכח, שהוא נוכח עם כל אחד ואחד, איתו כאן, לידו - ממש! עומד לידו וקרוב אליו! יותר מכל דבר אחר שנדמה לנו.
התיבות 'ברוך אתה' הן גילוי של - המציאות וההוכחה האמיתית:
שאין בעולם - שום מציאות! או חיות מבלעדי מציאות וחיות - ה' יתברך!
הוא היחיד שבאמת מחיה ומהווה את כל הנבראים, כי "מלוא כל הארץ כבודו".
להקדיש רגעים בודדים: מי שישקיע רגעים בודדים לחשוב לפני שהוא מברך, או מתפלל, יכול לקבל עוצמות נפלאות לנפשו, עוז וגבורה ממקור עליון, שיתן לו יכולת לעמוד בכל ניסיונות החיים, והוא ירגיש בברור איך מלך העולם הוא מלכו ואביו אוהבו, ואם כך:
"ה' לי לא אירא" ומה יעשה לי אדם? או פגעי הזמן? שהרי "אין עוד מלבדו"!
הקב"ה מבקש ממך רק מה שאתה יכול:
אף אם רק בכמה ברכות בודדות במהלך היום, תצליח להרגיש את ה'אלוקות' המצויה בך, תרוויח 'חיות' וחיים חדשים, בהצלחה.
יהי רצון שזכותם של כל קדושי עליון תגן על כל עם ישראל, ויעמדו להמליץ טוב על ישראל, וימי האבלות הקרבים יהפכו לימי שמחה וגאולה, אמן.