פעמים רבות אני נשאל – מדוע צריך לשאוף לטוב? ומדוע על מנת לחיות חיים טובים צריך לרצות ולפעול למען זה? הרי ''הכל בידי שמים'' ו''אין אדם נוקף אצבעו מלמטה אלא אם כן מכריזין עליו מלמעלה''. אם כך חיינו והצלחותינו אינם בידנו אלא תלויות ברצון ה' ובגזירתו יתברך ?
אמונה זו שההצלחות והכישלונות בחיינו אינן תלויות בנו, מסירה באופן מוחלט את האחריות שלנו מחיינו, וישנם אף שמחמת זה נוקטים ב''שב ואל תעשה'' ואדישים לגורלם. זו אינה נחשבת לאמונה בה' ההופכת את האדם לבעל בטחון.
רצונו יתברך שהאדם יפעל ויעשה טוב, יתקן וישלים את הבריאה. כחרישה וזריעה בשדה, כטחינת הקמח ולישת הבצק. כמו כן בשאר תחומי החיים מוטלת עלינו החובה ליצור ולעשות דברים טובים וחיוביים. לשם כך קיבלנו כישרונות ומשאבים, ניחנו במידות ותכונות טובות, מאוויים ורצונות. כל אחד כפי ייעודו בעולם.
נכון הכל מאתו וברצונו יתברך, ולא יעזרו כל התחבולות שיעשה האדם אם אין זה רצונו של ה'. וכנאמר במשלי [פרק כא פסוק ל] ''אין חכמה ואין תבונה ואין עצה לנגד ה'''. ועם זאת שפע וברכה שנקצבו עבור האדם, אי אפשר לקבלו אם לא יכין ''כלים'' אשר דרכם יקבל את השפע.
הנהגה זו לא רק בדרך הטבע אלא אף בדברים שהם בגדר נס. וכמעשה באלישע הנביא אשר ביקש מהאלמנה אשת עובדיה הנביא להביא כלים ריקים אשר תמלא בתוכם שמן מתוך ''אסוך השמן'' (- כלי קטן עם מעט שמן שנותר לה). כל זמן שהיו כלים התרחש הנס ''הם מגישים אליה והיא מוצקת'' אבל ברגע שתמו הכלים ''ויעמוד השמן'' נעצר הנס. [מלכים ב' פרק ד]
פעמים בתת מודע יש לאדם פחד משינויים, ולעיתים המצב שבו הוא נמצא משרת אותו ומביא לו טובת הנאה כלשהי, ומשום כך נוהג בפסיביות ותולה את מצבו בגזירת שמים. פעמים זה נובע מעצלות וחוסר מוטיבציה וכביכול אין רצונו של ה' בהצלחתו. ''איוולת אדם תסלף דרכו ועל ה' יזעף ליבו'' [משלי פרק יט פסוק ג']
דומה הדבר לאדם שנשלח עבורו מעטפה מלאה בשטרות כסף מזומנים אל תיבת הדואר הפרטית. בפוטנציאל יש לו כסף רב, אך כל זמן שמתעכב מלפתוח את תיבת הדואר ואינו לוקח את המעטפה מונע מעצמו שפע. האם אין זה האדם שמביא על עצמו את הסבל ?!
וכשיש עיכובים ומניעות אין זה אומר שה' אינו רוצה בכך, אולי ההיפך הוא הנכון, שבדברים טובים פעמים ישנם עיכובים. ועוד האם (לאחר שבטלה הנבואה) ישנו אדם היודע מה נגזר ומה נקבע בשמים ?
צריך לעשות את הפעולות הנכונות וההשתדלות המתאימה ע''מ להוריד ולקבל את השפע בדרך הטבע. (שלא יתכן לזרוע חיטים ולצפות שיצמחו שעורים) לקיחת אחריות, ללמוד מהטעויות ולשמוח בהצלחות.
עם זאת עלינו לזכור שכל פעולותינו הן בגדר השתדלות בלבד וצריך להתפלל ולהאמין שה' ישלח ברכה במעשה ידינו וכדברי הירושלמי [הובא בתוספות במסכת שבת דף לא] ''מאמין בחי העולמים – וזורע''.
וכן כשאדם מבקש את עזרת חברו וחולה הבא אצל הרופא, אל ישים מגמתו ומבטחו באדם, אלא ישים מבטחו בה' ויתפלל שאדם זה יהיה שליח שדרכו תגיע הישועה. וכן להיפך הבא להיטיב עם זולתו יבקש מה' להיות השליח מאיתו יתברך שדרכו יגיע השפע. ''שמגלגלין זכות על ידי זכאי'' [שבת דף לב]
זכור! נשלחת לעולם עם ''כלים'' על מנת לפעול ולעשות טוב בעולם, לתקן ולהשלים.
הצב לעצמך מטרה חיובית וצא לדרך ! וכשהשגת את מטרתך, אל תשכח לטפוח לעצמך על השכם, מגיע לך - על הרצון והמוטיבציה, על המאמצים והדרך שעשית. למד מהצלחתך ולמד לאחרים שיצליחו.