הודעתו של ח"כ ניר אורבך, ממפלגת 'ימינה' - "החלטתי להצביע בעד ממשלת האחדות" עוררה שמחה רבה מקרב מחנה השינוי, אולם מאידך גיסה עוררה זעם רב בקרב חלקים מהציונות הדתית, שספק רב האם יאחו את הקרעים והשבר בתוכם לאור הקואליציה שנתמכת בידי מפלגה שנחשבת כבשר מבשרה של הציונות הדתית בניגוד לרוב רבני הציבור הדתי לאומי.
ואם תשאלו מה פתאום מעסיק את מדור 'היסטוריה ואקטואליה' פוליטיקה? אנחנו כותבים בדרך כלל היסטוריה תורנית על גדולי ישראל, חסידות, ציונות, קמיעות, השבעות שדים רוחות, חזיונות, וכו'.
אלא מאי? פסקה מתוך הודעתו של ניר אורבך נתנה לנו להתעמק באגדת מוסלמים שבטעות הוא ייחס לחז"ל...
"החלטתי לסיים את התיקו בפוליטיקה הישראלית. החלטתי להצביע בעד ממשלת האחדות", אמר ניר אורבך, "תיקו הוא מונח תלמודי המבשר על סיום דיון באי הכרעה בין אמוראים או תנאים כאשר לא ניתן לענות תשובה על שאלה באופן מוחלט. עם תחושה זו אני מסתובב בשנתיים האחרונות...".
או אז מצטט אורבך אגדת חז"ל ידועה (לדבריו): "היה היו שני אחים ולהם חווה משותפת. אחד נשא אישה ונולדו לו עשרה ילדים והשני נותר רווק ולכן חילקו ביניהם את החווה. בכל לילה כל אחד לקח מהתבואה שלו והעביר לשדה של אחיו מתוך מחשבה שהאח השני צריך יותר את הפרנסה ממנו. באחד הלילות בעודם מטפסים להביא את האלומות זה לזה נפגשו שני האחים בפסגת הגבעה. הם הבינו מיד מה קרה, נפלו זה לזרועותיו של זה, בכו התחבקו והתנשקו".
"זו הגבעה המכונה הר הבית, אשר עליה בחר הקב"ה לבנות את בית מקדשו", כותב אורבך ומסיים את דבריו: "הלוואי הלוואי שלא נכאב ואיש אחיו יאהב".
ניר אורבך ציטט את המושג תיקו מחז"ל, ולאחר מכן "אגדה מחז"ל" ששניהם עזרו לו לטענתו לקבל החלטה לתמוך בקואליציית השינוי.
ברם, האגדה על האחים שבזכותם נבנה בית המקדש היא נפלאה, חינוכית וערכית. היא נכתבה בספרים תורנים רבים, ראה למשל ספר 'מעיין השבוע על התורה', מאת הרב וולך (שלא ציין לחז"ל), אולם מקורה בחכמים מוסלמים ולא ברבותינו חז"ל.
חכמי פורום 'אוצר החכמה' התעסקו בנושא זה, והסיקו שאגדה זו סופרה לראשונה בספר 'מקוה ישראל' לרבי ישראל מקושטא רבה של ליוורנו שהודפס בשנת תרי"א (1851) ומשם הועתקה לספר 'מעשה ניסים' שהודפס בשנת תר"ס (1900).
החוקר הספרדי א. דה לריאה פאלאצין בספרו שהופיע בשנת תשי"ב (1952) מציין את אגדה זו. פרופ' אלכסנדר שייבר ברבעון לחקר א"י (כרך ד' תשי"ב עמ' רצא) כתב: "אגדה זו נראית כאגדה ערבית מאוחרת". לטענתו, היא סופרה במאה ה-19 בידי ערבים, ואפילו בספרות היהודית הקדומה אין לה זכר.
א' הנאואר בספרו מציין ששמע אגדה זו מאת שייך מחמוד מנבי דאוד שהיה ממונה על הר ציון בשנת תרכ"ד (1864).
עוד טענו חכמי הפורום ששאלו את מרן שר התורה הגר"ח קנייבסקי שליט"א מהיכן מקור אגדה זו? ואמר: "אין לזה מקור, אומרים שזה מהגויים".
בשם הבדחן ר' מאיר שוורץ סופר שבנין הכנסת בהם יושבים 120 ח"כים, נבנה בעקבות מעשה על שני אחים שהיו גונבים כל אחד מהשטח, ועל שטח זה נבנתה הכנסת...
לקריאה נוספת:
- חיים שורצבאום. ממקור ישראל וישמעאל. תל אביב תשל"ה
- פורום אוצר החכמה: האגדה אודות מקום בניית בית המקדש
- לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com