פרק א': היום נספר על "בית פיינברג" בחדרה, שמספר את סיפורו של אבשלום פיינברג בנו של אחד מייסדי העיר.
הסיפור הינו מרגש ומחזק ביותר, עד כדי כך שמרנן הגר"י אדלשטיין והגר"א גניחובסקי עודדו את הרב אפרים שרגא הכהן שורץ מבני ברק, שיכתוב את סיפורו בספר "רפאים יקומו" שכל כולו דברי חיזוק על: "מלחמות, אותו ומופתים, מוות קליני, גלגולי נשמות, חלומות, הישארות הנפש, נצחיות החיים ואנשים שלא שלטה בהם רימה".
הספר זכה להסכמה הנלהבת של מרנן ורבנן, והגר"י אדלשטיין התבטא על הספר שהמחבר איש טהור אסף את המאמרים והסיפורים בעלי תועלת גדולה לחזק את האמונה בנצחיות האדם.
הדיין המפורסם הגרש"א שטרן כתב הסכמה נלהבת, ובין היתר העיד על הספר שבא "לחזק את האמונה התמימה בהשארת הנפש על ידי לקט נבחר של מאמרים מגדולי הדורות וסיפורים מתוך המציאות".
מה זכה החלוץ החילוני אבשלום פיינברג להיכנס לספר תורני, שעוסק בסיפורי אמונה שנועדו לחזק את האמונה בבורא עולם?!
לכך נספר את סיפורו של אבשלום פיינברג:
לפני 131 שנים נולד אבשלום פיינברג במושבה גדרה, אבשלום גדל על ברכי סבו החרדי רבי מאיר בלקינד, אביו ישראל פיינברג היה אחד ממקימי העיר חדרה, ועסק ביבוש הקרקעות שבה, ולימים עברו דירה לחדרה.
בגיל צעיר אבשלום פיינברג הקים אגודה כדי שתביא לארץ ישראל להיות חופשית בשעה שהייתה תחת הכיבוש הטורקי.
ובגיל יותר מאוחר השתתף במחתרת ניל"י (ראשי התיבות: נצח ישראל לא ישקר, מתוך שמואל א', פרק ט"ו, פסוק כ"ט) שעזרה לאימפריה הבריטית במלחמתה כנגד הטורקים.
מסופר שבשנת תרע"ד (1914) על חוף הים אותתו חברי מחתרת ניל"י לאוניות הבריטיות ונתפסו על ידי הטורקים והואשמו בבגידה בשלטון.
לאחר שאבשלום ראה את הטבח האיום שערכו הטורקים לעם הארמני, הוא כותב ביומנו: "כבר נשחקו שינַי מחרוק, מיהו הבא בתור? כי הנה התהלכתי על האדמה הקדושה והמקודשת בדרך העולה ירושלימה, ואשאל את עצמי אם חיים אנו לעת הזאת, בשנת 1915 – או בימי טיטוס או נבוכדנאצר?". בהמשך תוהה פיינברג האם מותר ליהודי להוזיל דמעה על רצח הארמנים.
בפרק הבא, נשלים את סיפורו המרתק של אבשלום פיינברג, ועל המאמצים הגדולים למצוא את קברו.
- לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com