מדוע אני לא מצליח - לעורר רחמים?
"אל נא - רפא נא" – אנא!
בליקוטי מוהר"ן ק"ה אומר רבי נחמן:
שכל העולם צריכים - רחמים גדולים!
בכל תחומי החיים - ברוחניות ובגשמיות.
היכן הרחמים נמצאים? לעיני כל!
הבעיה שאנו לא יודעים היכן לחפש את הרחמים...
ואם לא יודעים היכן צריך לחפש, איך אפשר לעורר את הרחמים?
רבי נחמן אומר ארבע מילים עוצמתיות:
הרחמים - גלויים לעיני כל!
כמו שכתוב: "לֹא רְחוֹקָה הִיא - וְלֹא בַשָּׁמַיִם".
הרחמים גלויים!!! הם לא רחוקים, ולא בשמים...
אז, היכן הם נמצאים? ולמה אני לא מצליח לעורר אותם?
אתה יודע מה מקור - הרחמים הגדולים?
אתה יודע ומבין, שבשביל לקבל משהו – צריך לבקש!
כדי למשוך רחמים - צריך להתפלל ולבקש רחמים!
לא מבקשים – לא מקבלים!
למה? ככה! זה רצונו של מלכו של העולם!
הקב"ה רוצה להיטיב איתך, אבל:
חפצו ורצונו שתבקש ממנו – כל מה שאתה רוצה!
תבקש – כמו שבאמת מבקשים... איך מבקשים?
"כי צריך כל אדם בשעת תפילתו שיצייר בדעתו, שאין שם אלא:
אני וה' יתברך – לבד"! (תניניא קג') ואז, תבקש ברחמים...
מה הבעיה - אלמד איך מתפללים?
אם אנו לא יודעים איך להתפלל, כדי - למשוך את מידת הרחמים.
אז, מה הבעיה שנלמד - איך מתפללים...
אין בעיה ללמוד איך להתפלל... יש בעיה אחרת!
אנו לא מכירים באמת - כמה הקב"ה גדול!!!
וכמה הוא רוצה ל'שפוך' עלינו רחמים:
ועד כמה הרחמיו עלינו – גדולים ועצומים!
איך צריך להתפלל, כדי לבקש לעורר את רחמי ה' עלינו...
אולי אני - 'בעייתי'? או 'מנותק'?
לא! אתה לא 'בעייתי'! ולא מנותק! ממש לא!
רבי נחמן אומר שעם כל מה שאתה מתמודד, הקושי והצרות:
אתה פשוט חי 'בקטנה'! השכל שלך חושב 'בקטנות'!
ולכן, אתה לא יודע – איך לבקש רחמים...
מוהרנ"ת מסביר - איך למשוך את הרחמים, שאנו כל כך צריכים...
"אל נא, רפא נא לה" – מדוע פעמים 'נא'?
רבי נתן אומר שהפסוק:
"ויצעק משה אל ה', לאמר אל נא רפא נא לה" – תמוה!
מדוע משה רבנו הכפיל את תיבת – "נא"?
הוא עונה תשובה - מדהימה!
משה רבנו ביקש מהקב"ה:
שהוא בעצמו: "כביכול יתפלל: ויבקש מעצמו – שירפא אותה"!
אתה תתפלל, כדי שהקב"ה יתפלל עליך!
מוהרנ"ת מסביר שמשה רבנו, התפלל לקב"ה ואמר לו:
"אל, נא" – מה הייתה בקשתו:
בבקשה תתפלל אתה בעצמך מלפניך, ותבקש – רפא נא לה.
וכאן הוא מסביר - מדוע היה צריך להכפיל את המילה 'נא'.
יש שני סוגי רחמים: רחמים פשוטים - ורחמים גדולים!
כיצד פועלת בקשת רחמים - על הרחמים?
מוהרנ"ת מסביר את הדברים ע"י משל:
בעיר אחד גרו שני עשירים, לעשיר אחד הייתה עשירות – פשוטה.
והעשיר השני היה בעל הון עצום ורב, מה שנקרא:
עשיר מופלג, עד שכדי כך, שלא ניתן - להעריך את עשירותו!
היה אדם אחד, שהיה צריך ישועה שעולה הרבה כסף.
העשיר הקטן רצה לעזור לו, אבל, עם כל הרצון הטוב:
אין לו את היכולת הכספית למלא את משאלות ליבו...
ולכן, האדם שזקוק לעזרה על אף הזרה שקיבל, נשאר בבעיה.
כי אין לו אפשרות להתקרב ולהגיע לעשיר הגדול – שיכול לפתור את בעייתו... ולהביא לו את הישועה...
איך משיגים את הישועה המיוחלת?
האדם שזקוק לישועה מצא את הפתרון:
צריך ללכת לעשיר הקטן, שאותו קל להשיג, ואפשרי להתקרב אליו, ולעורר את רחמיו, וכשרחמיו התעוררו, לומר לו:
אני יודע שאתה מרחם עלי ורוצה לעזור לי, רק, שאין ביכולתך...
אבל, מכיון שאתה באמת מרחם עלי, אתה יכול מכח רחמך:
ללכת לעשיר הגדול, ולבקש ממנו – שימלא את בקשתי ואקבל ישועתי!
שהרי, העשיר גדול יכול לעזור, ולתת לי – בכפלי כפליים.
אני, לא יכול להיכנס לעשיר הגדול, אבל, לך יש איתו קשרים:
אתה מבקש עבורי – וכך, אקבל את – הישועה בשלמות!
רחמי הקב"ה – אין שום גדר וגבול!
הנמשל: כשאנו צריכים רחמים וישועה.
בשביל זה, צריך להתפלל, לבקש ולעורר את - הרחמים הפשוטים.
לרחמים הפשוטים יש - גבול ברור ומוגדר!
ולכן, הם עדיין - לא יוכלו להושיע אותנו!
אלא, מהרחמים הפשוטים אנו מבקשים:
שיעוררו עלינו רחמים אצל – בעל הרחמים הגדולים!
כי, רק הרחמים הגדולים – יכולים להביא את:
הישועה שאנו מבקשים - בשלמות!
הקב"ה מתפלל – לעורר עלינו רחמים...
אם נעורר את הרחמים הפשוטים, למי הם יפנו לבקש רחמים?
על זה אמרו חז"ל: 'מִנַּיִן שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִתְפַּלֵּל'?
"הַיְנוּ שֶׁכִּבְיָכוֹל, בְּחִינוֹת הָרַחֲמִים פְּשׁוּטִים:
מְבַקְּשִׁים וּמִתְפַּלְּלִים וּמְעוֹרְרִים הָרַחֲמִים הַגְּדוֹלִים".
הרחמים הפשוטים שלנו, יפנו לקב"ה בעצמו, כדי:
שהוא יתפלל ויעורר עלינו את – מידת הרחמים!
"וְשִׂמַּחְתִּים בְּבֵית תְּפִלָּתִי" - תְּפִלָּתָם לֹא נֶאֱמַר"!
כִּדְאִיתָא בַּגְּמָרָא (בְּרָכוֹת ז): 'מִנַּיִן שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִתְפַּלֵּל, שֶׁנֶּאֱמַר:
"וְשִׂמַּחְתִּים בְּבֵית תְּפִלָּתִי" - תְּפִלָּתָם לֹא נֶאֱמַר אֶלָּא - תְּפִלָּתִי, מִכָּאן: שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִתְפַּלֵּל. וּמַה מִּתְפַּלֵּל?
מאי מצלי, אמר רב זוטרא בר טוביה אמר רב:
'יהי רצון מלפני שיכבשו רחמי את כעסי ויגולו רחמי על מידותי:
ואתנהג עם בני - במידת רחמים, ואכנס להם - לפנים משורת הדין'.
רחמי הקב"ה – מושכים את הישועה!
אנו מבקשים, שהרחמים שמתעוררים ע"י תפילתנו, יעוררו את הרחמים הגדולים, ואז:
רחמי ה' עלינו, ימשכו עלינו - ישועה גדולה!
וזה: "אֵל נָא רְפָא נָא לָהּ".
ביקש משה רבנו:
"שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ כִּבְיָכוֹל – יִתְפַּלֵּל,
וִיבַקֵּשׁ מֵעַצְמוֹ - שֶׁיְּרַפֵּא אוֹתָהּ".
מסיים רבי נתן ואומר:
"וְהָבֵן הֵיטֵב, כִּי הֵם דְּבָרִים נִפְלָאִים - וְנוֹרָאִים מְאֹד"...
מה לעשות? אפילו רחמים פשוטים אני לא מעורר...
הקב"ה יעורר את רחמיו הגדולים, ע"י הרחמים שיתעורר אצלנו...
בזמן שה'שכל' נעלם...
אנו בכלל לא מצליחים לבקש רחמים, ולא מספיק זוכרים:
"לך ה', הגדולה והגבורה והתפארת והנצח וההוד, כי כל בשמים בארץ"
אם נזכור כמה ה' גדול, ולגדולתו אין חקר...
נזכור גם... שרחמיו רבים וגדולים בלי גבול ומידה...
חסדי ורחמי ה' – כי לא תמו...
רק לשבת קצת ברוגע ובישוב הדעת, ולהיזכר כמה:
טובות וחסדים הקב"ה עושה עימנו...
מבלי להזכיר, שהכל הולך 'חלק' - כ'סדר'...
שגם זה לא פשוט...
פתאום נקבל הארה ונקלוט את גדול רחמי ה' עלינו, אומר מוהרנ"ת:
"כִּי רַחֲמָיו הַגְּדוֹלִים - אֵינָם נִפְסָקִים לְעוֹלָם"! וממשיך ואומר:
"וּכְשֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יְרַחֵם עָלֵינוּ - בְּאֵלּוּ הָרַחֲמִים, בְּוַדַּאי:
אֵין שׁוּם עָווֹן וּפְגָם - שֶׁיִּהְיֶה חוֹצֵץ, בִּפְנֵי אֵלּוּ - הָרַחֲמִים הַגְּדוֹלִים!
וּבְוַדַּאי יִהְיֶה לָנוּ יְשׁוּעָה בִּשְׁלֵמוּת. אָמֵן וְאָמֵן"!
(ליקוטי הלכות על הפרשה).
יהי רצון מלפני שיכבשו רחמך את כעסך,
ויגולו רחמך על מידותך:
ותתנהג עם בניך - במידת רחמים:
ואכנס להם - לפנים משורת הדין' - במהרה, אמן!