האסון במירון: ראש הישיבה הגאון רבי שאול אלתר, מסר שיחת התעוררות בהיכל ישיבת 'נתיבות חכמה – וולפסון' בבית וגן, ימים ספורים לפני חג השבועות, חג מתן תורה, בצל האסון הנורא במירון.
מאות תלמידי הישיבה השתתפו בשיחה שנמסרה במעמד ראשי הישיבה הגאון רבי דניאל וולפסון והגאון רבי ברוך נובירט.
ראש הישיבה סיפר בדבריו, כי נשאל על ידי קבוצת בחורים חסידי גור מישיבת מיר שחברם נהרג באסון במירון, מה עליהם לתקן לאחר האסון שאירע ר"ל, וכתבו לו שברור לנו שצריך כאן 'חשבון הנפש אחר' מחשבון רגיל שצריך לערוך בדרך כלל, שהרי קרה כאן מאורע נורא יוצא מגדר הרגיל.
אמר הגר"ש אלתר שאין הדבר כן, אלא ה'חשבון הוא אותו חשבון' ו'הנפש היא אותה נפש', כולנו מתמודדים עם אותם נסיונות שהתמודדנו תמיד, אלא ה'משקפיים' צריכים להשתנות, צריך להסתכל מזווית של נקודת השקפה אחרת, אחרי האסון מבינים "והחי ייתן אל ליבו" שהחיים הם מתנה, הם שבריריים כל כך, וכל רגע זה עוד מתנה מהקב"ה, ואם כן, אותו חשבון הנפש מקבל תוקף אחר לגמרי, כי אנחנו קולטים שאנחנו פה למטרה אחרת.
ראש הישיבה הסביר זאת לפי פירוש הרד"ק על הפסוק בתהילים פרק ל"ט על המילים "גר ותושב" ולכאורה הרי זו סתירה, אם גרים וזרים הם הרי שאינם תושבים? אלא גרים אנחנו בעולם בפועל, אבל בדמיון שלנו אנחנו כאן תושבים, אנו חשים ביציבות וקביעות ולא חשים שהעולם עראי. כח הדמיון הוא גם בריאה מאת השם בשביל קיום העולם שיעסקו האנשים בישובו של עולם כדברי הרמב"ם בפי' המשניות ש'אילולי המשתגעים לא היה קיים העולם', אבל אנחנו נסחפים לכך יותר מדי, צריך לדעת ש"בידך אפקיד רוחי" זו מציאות, לא מליצה. וממילא החשבון מקבל זווית אחרת ורצינית.
הגר"ש סיפר שכשהיה רבי נתן מברסלב תלמיד הה"ק רבי נחמן מברסלב זי"ע, ילד באחד העיירות ששם לב שאדם אחד ממניין המתפללים נעלם וחסר, ואותו אדם מת אבל הילד שלא השתתף בהלווייה לא ידע מכך, ולאחר זמן הנה אדם נוסף נחסר, ושאל את אביו להיכן נעלמים האנשים, וענה לו שיש דבר כזה 'מיתה' ואנשים אלו מתו. ושאל הילד 'האם החיים יודעים מכך שיום יבוא והם ימותו'??
במליצה אמר הגר"ש אלתר כי המקום בו אירע האסון נקרא 'מסדרון המוות' אבל צריכים לקחת מכך מוסר ולהבין שאנחנו ב'פרוזדור החיים', ישנו טרקלין גדול וכאן אנחנו רק בפרוזדור שאומנם מקושט ונוצץ אבל הוא רק עראי.
בהמשך האריך ראש הישיבה לבאר כיצר עלינו לעזוב את שטף החיים ולשקוע בתורה, הוא ביאר את המשנה באבות "ובתורה אתה עמל" שהמילה 'אתה' מסמלת שלא משנה מה קורה מסביב, העיקר ש'אתה' – הראש שלך – יהיה מונח בתורה ועסוק בה.
לאחר הדרשה ליוו אותו ראשי הישיבה ותלמידיה. יצוין כי טרם הדרשה, בדרכו לישיבה, עלה הגר"ש אלתר, לבקשת ראשי הישיבה, לביקור חולים אצל אחד מבחורי הישיבה בבניין הסמוך לישיבה.
