שרגיייי
שרגיייי
קשה לי לכתוב עליך בלשון עבר...
המילים לא יוצאות מהפה!
אתה אח וחבר אהוב שלא סירב לכלום בחיים, אף פעם לא אמרת 'אני עסוק' או 'לא יכול'.
הרצון והנתינה שלך עם טוב לב נדיר - שלא פוגשים במחוזותינו, יצאו ממך ובשפע...
על מה אדבר?
על מה אכתוב?
אין מילים להתחיל...
על ההנהגות הטובות שהיו לך,
על העזרה לזולת,
המתיקות מדבש,
הרגש האמיתי
והכישרון האין סופי.
להיזכר בהכנסת אורחים החמה אצלך בבית במונסי ולהרגיש בן בית, להיכנס לסטודיו המפואר בחצר, עם הריח המיוחד, העצים והשטיחים, ולהקליט דיסק שלם שכל כולו הארציג... לא סתם הסאונד והתוצאה כל כך מדוייקת ונוגעת... זה היית אתה, השלווה, הביטחון והרוגע...
כנראה שלדורי דורות ייחרטו לזכותך צלילי הארציג המעוררים השראה (בביצוע של בעל המנגן חברך השכן שלוימי דאסקל).
לחשוב שכל חלק אצלי באולפן נהפך ברגע לאנדרטת זיכרון... מהחלום שיהיו לי מוניטורים כמו אצל שרגי והמיקרופון שיהיה כמו שיש אצל שרגי... אולפני זה אולפנך!
אז זהו, שאנחנו הקטנים לא מבינים חשבונות שמים, ומקבלים בצער רב ובהרבה כאב ודמעות את ההחלטה שהתקבלה מלמעלה, מתוך אמונה חזקה וביטחון בקב"ה.
אצלי לפחות, מהעולם המוזיקלי, אתה תיחרט ותישאר לעד כדמות מוערכת של חבר, ואיש מיוחד - שהנחיל לנו מה זה להיות בן אדם, מה זו נתינה לאחר, מה זה טוב לב אמיתי, ומה זה להיות אומן.
אני מבטיח להשתדל להעביר הלאה קצת ממה שלמדתי ממך ושזה יהיה לעילוי נשמתך.
תהיה מליץ יושר עלינו למעלה...
ותמשיך לבקש ולזעוק: "חמול חמול על עמך"
אוהב ומתגעגע,
יואלי