▪︎▪︎▪︎סטטוס 1▪︎▪︎▪︎
אר"ן.
ראשי תיבות סתמיות
מי שהמציא אותם, עצר לרגע
לפני שהוא קיפל כל כך הרבה כאב ופחד
למילה כזו קצרה וסתמית?
▪︎▪︎▪︎סטטוס 2▪︎▪︎▪︎
זה גשר.
זה גג.
לא, זו טריבונה,
זו קריסה,
זו דחיסה.
התנהלות בלאגונה.
כשמתמקדים בפרטים זה יוצא בערך כמו סיפור,
אבל כשלרגע אני עוזבת את זה, ומפסיקה לצרוך את המידע,
רק אז אני מתחילה לקלוט את משמעות.
הו, אלוקים!
▪︎▪︎▪︎סטטוס 3▪︎▪︎▪︎
ההר נסגר,
השאטלים חוזרים,
רק אוטובוסים ריקים עולים
צהל מגיע.
יש מסוקים,
בי"ח זיו נערך לקליטת הפצועים
לא רוצה לראות תמונות,
בכלל לא רוצה להתעדכן.
אבל חייבת לדעת מה בדיוק קרה שם, להחזיק לרגע את אשליית השליטה.
▪︎▪︎▪︎סטטוס 4 ▪︎▪︎▪︎
ממעמקים
בצרתה
אל ההרים
נקודת המפלט היחידה
מכל המקומות,
לצורך הבוער לעשות שזה בעצם לא קרה.
▪︎▪︎▪︎סטטוס 5▪︎▪︎▪︎
אין קליטה טלפונית
למי שיש ווטסאפ,
שייתן לילדים ליצור קשר
חושבת על כל האימהות, שהסכימו לילד שלהם לנסוע למירון
למרות החששות.
אולי כי הוא מאוד שכנע ולחץ,
ויושבות עכשיו בבית בכסיסת ציפוניים.
הן בכלל לא רצו שהוא ייסע.
▪︎▪︎▪︎סטטוס 6▪︎▪︎▪︎
מי מת?
אל תעבירו שמות
קחו אחריות,
אל תעלו הסרטות מזהות.
וזה לא משנה לי שמות בכלל
רוצה רק לדעת
שאני לא מכירה שום שם
ולא מכירה אף אחד שמכיר שם שום שם.
ושאין שמות בכלל.
▪︎▪︎▪︎סטטוס 7 ▪︎▪︎▪︎
10
15
21
המספרים מטפסים בצמרמורת
במעלה צווארי
▪︎▪︎▪︎סטטוס 8▪︎▪︎▪︎
32
אולי 45
זה כבר נהיה רק מספר,
לא נתפס במח
לא נתפס בלב.
מספר בלי חיבור אנושי.
▪︎▪︎▪︎סטטוס 9 ▪︎▪︎▪︎
מי שבמירון,
שיעלה סטטוס
שהוא חי.
אבל אני לא חי
הלילה שלי מת.
מת עם כל אותם אנשים
שאיבדו משהו מהחיים הנורמליים שלהם הלילה.
אבא.
ילד.
בריאות.
שלוות נפש משוחררת וחסרת דאגות.
ושהלילות הבאים שלהם לעולם יהיו מושפעים מהלילה הזה, בבדידות, בגעגוע או בסיוטים.
▪︎▪︎▪︎סטטוס 10▪︎▪︎▪︎
אני מאמין באמונה שלימה
איך יכול להיות?
איך קרה?
מי אחראי?
ועכשיו, אלוקי,
רק אתה ואני.
ואמוני