כיצד זוכים שרשב"י - ימליץ טוב בעדנו?
כל מי שרוצה ישועות ביום שמחתו של רשב"י - מוזמן!
ל“ג בעומר הוא יומא דהילולא לכבוד רשב"י הקדוש שזכותו תגן עלינו: רצונו של רשב"י שביום זה - נשמח בשמחתו.
בל"ג בעומר נמתקים כל הדינים, ונמשכים רחמים וחסדים כפי שהבטיח רשב"י הקדוש שיכול לפטור את כל העולם מהדין, והבטיח שמי ששמח בשמחתו, ימליץ טוב בעדו, וכפי שאמר:
"יכולני לפטור את כל העולם כולו מן הדין".
ידוע סגולת אמירת הפיוט 'בר יוחאי' בל"ג בעומר שמסוגל להאיר את הנשמה, גם בלי להבין את סודות הפיוט הקדוש הזה...
"אשריך שראיתני בכך" - ואשרי התורה שזכיתי לה!
לאחר שרשב"י יצא מהמערה, ראה חמיו רבי פנחס בן יאיר שכל גופו פצעים וחבורות, לאחר שישב במערה שלוש עשרה שנה, והמית עצמו על התורה במסירות נפש עצומה, וחי מתוך צער ודחק, ולא נהנה מהעולם הזה מאומה, והרגיש – שמח ומאושר על הזכיה העצומה שזכה.
אמר רבי פנחס בן יאיר לרשב"י הקדוש... ענה לו רשב"י: "אשריך שראיתני בכך" (שבת לג'), כי לולא שראיתי אותי כך, לא היית יכול להנות מתורתי שהשגתי, דווקא כך!
התנא הקדוש מסר נפשו עבור גילוי סודות התורה, מתוך התבטלות מוחלטת, וזכה להיכלל לגמרי ב'אור' ה'אין' סוף, וגדולתו עומדת לכל הדורות, ולכן, התפילה בציונו תמיד עולה לרצון, וכל התחינות ובקשות מתקבלות לרצון, וכדאי הוא רבי שמעון לסמוך עליו בשעת הדחק...
מה צריך לעשות כדי לקבל ישועות ביום זה?
גדולי הדורות הקודמים הפליגו בשבח יום ל"ג בעומר, וסיפרו איך הם נהגו ביום זה וזכו לישועות.
לנו יש דרך סלולה... כדי להוריד את השפע ביום זה, ובזכות התנא הקדוש, נזכה שיושפעו עלינו ביום זה - כל הברכות והישועות!
רשב"י הוריד את תורתו עבור דורנו... צריך להידבק בנשמתו של רשב“י, וכיצד דבקים בנפש הצדיק? ע"י לימוד תורתו.
מה עושים פמליא של מעלה - בל"ג בעומר?
האריז"ל כותב שיום הפטירה של הצדיק, נקרא יום הילולה, כי ביום זה יש בשמים שמחה גדולה: "מחמת שבאותו היום לומדים את דברי תורתו של הצדיק במתיבתא דרקיעא" (ליקוטי הש“ס).
בל"ג בעומר עוסקים במתיבתא דרקיעא בתורת רשב"י הקדוש, וכל מי שמצטרף ללימוד תורתו ביום זה, בעצם, מצטרף ללימודם של העליונים, וזוכה שאורו של רשב"י משפיע עליו ישועות, ולכן:
לימוד תורת רשב"י בל"ג בעומר, היא - זכות עצומה!
רשב"י גילה לתלמידיו ביום פטירתו סודות תורה עצומים ועמוקים!
סודות שחשב לא לגלות, ולכן, יום זה מסוגל להשגת סודות תורתו הקדושה ('פרי צדיק'), ומי שלומד את תורתו:
זוכה לעורר זכות על עצמו בזכות - רשב“י הקדוש!
שעומד להמליץ טוב בעדו, וזוכה שתשמע ותקובל תפילתו ותענה בקשתו (ליקוטי הש“ס, ברכות ו').
מה נהגו גדולי הדורות הקודמים ביום זה?
מה עשה רבי ברוך ממעז'יבוז' ביום זה?
רבי ברוך ממעז'יבוז' נהג בכל שנה ושנה לעשות ביום ל"ג בעומר סיום בספר הזוהר הקדוש, ולאחר הסיום היה רוקד במשך כמה שעות, עם ספר הזוהר הקדוש בידו, והיה נושק לזוהר הקודש, ואומר שוב ושוב, בזה הלשון (מתורגם מאידיש):
"אני מכיר אותך ואתה מכיר אותי" - אשרי עין ראתה כל אלה...
כשהרה"ק רבי אברהם קליסקר בעת שהיה טובל ביום זה, היה אומר:
"בלהט אש קודש - הריני מקבל עלי קדושת היום" (הילולא דרשב"י סה').
ה'אור החיים' הקדוש מספר: "ולמדנו שם בחשק גדול ובאהבה גדולה ובשמחה ספר הזוהר..." וממשיך עוד לתאר, ואומר:
"ולמדנו עד ששה שעות, ובסוף שש שעות, נתמלא הבית ריח טוב, אשר כמוהו לא נהיה".
אחד הדברים שהדגישו כל גדולי הדורות היא, חשיבות השמחה ביום זה:
"ועד כמה גדולת מעלת לימוד תורת רשב"י - מתוך שמחה! באהבה גדולה ובחשק גדול"!
למה מסוגל לימוד ספר הזוהר?
כותב השל"ה הקדוש: "כשלומדים בציון הרשב"י את הזוהר באימה וביראה, ובדבקות גדול ואחר כך לשמח את הלב שמחה רוחנית, ואסור ביום זה שיהיה שום אבלות ועצבות כי באלה חפץ רשב"י".
כתב ה'דגל מחנה אפרים':
"לשון הזהר הקדוש מסוגל לנשמה, ואף שאינו מבין כלל – זהו כמשל לאדם שנכנס לחנות בשמים ואעפ"י:
"שלא לקח כלום, מכל מקום - ריח טוב קלט עמו" - נדבק בו...
אומר האדמו"ר מקאמרנא (נתיב מצוותיך): "הזוהר הוא תיקון גדול לנפש:
"להאירה ולזככה ולתקנה, ולכלות קוצים – מידות רעות ותאוות רעות, ולזכות בנועם ה', ומרפא בתיקון וחטאים ופשעים של הנפש" (ליקוטים ד"ה ישקני).
הפלא יועץ כותב (ערך הזהר): "לימוד ספר הזוהר נשגב מאוד לטהר ולקדש הנפש:
"ואפילו לא ידע מאי קאמר – ושוגה בה שגיאות הרבה – הוא חשוב לפני הקדוש בורך הוא".
רוצה שפע חכמה? תלמד חברותא בציון רשב"י!
בספר "סור מרע" כותב בשם האר"י הקדוש:
"אם לומד על ציון רשב"י עם חבר, אז משפיעים החכמות והרזין זה לזה ומתבטלים הקליפות" – מתנה כמעט בחינם...
התייחסות קדושת ציון רשב"י – קודש קודשים!
להגיע למירון לציונו של רשב"י – זה לא דבר פשוט - וצריך הכנה!
אומנם, התרגלו להגיע לציון בכל זמן שנרצה, אבל, קדושת המקום כל כך גדולה, עד שמשווה לכניסת כהן גדול ביום הכיפורים לקודש הקודשים.
עיקר ההתבטלות בציון רשב"י הקדוש, הוא:
להיזהר מאוד בכל מחשבה, דיבור ומעשה, וכתב:
"בושה וכלימה תכסה פנינו, בגשתנו לבוא אל הקודש במירון, ונכנסים בין שני הרים גבוהים, שני הציונים הקדושים של הרשב"י ורבי אלעזר בנו, אשר מאריות גברו, ולכן ידעו נא הנוסעים לשם, וירגישו שנכנסים למקום שלהבת אש שלהבת י-ה ולהיות זהיר שם מאוד בדיבור, במעשה ובמחשבה, והעיקר הוא ההתבטלות (הילולת רשב"י דף ז' ע"א).
איך אשא פני, איך ארים ראשי – ולא נכנס!
מסופר על אב בית דין של הלסקוב, שכשהיה מגיע סמוך לחצר ציונו של רשב"י, במרחק שלוש או ארבע אמות, היה יורד מהחמור, והיה הולך על ארבע עד שער החצר, ולא נכנס לפנים החצר כי אמר:
"איך אשא פניי, ואיך ארים ראשי - להיכנס למקום קודשו של רשב"י זעירא, ובזה נסע לביתו ולא נכנס לשם! וכך היה משפטו על הימים אשר חי".
רוצה שזכות רשב"י - תעמוד לך? כך תנהג!
זהירות מקלות ראש: כותב רבי חיים פלאג'י על קדושת המקום, ואומר: "לבל יעשו קלות ראש חס ושלום בלילה הקדושה הלזו" וממשיך:
"והירא לנפשו - יהיה בו מורא ויראה ופחד כל הלילה" ומסיים את דבריו:
"כדי שתהיה זכות רשב"י וחבריו - חופף עליו על היום"! (מועד לכל חי סימן ז', י"ז).
גילו ברעדה – ותזכו לישועה!
מובא בקונטרס כבוד מלכים: "שיש להבין ולדעת ולהכיר, גודל קדושת המקום, ולכן יש להיות שם מתוך הרגשה של חרדה ורעדה, וישפיל עצמו ולפי הערך שהאדם יבטל את עצמו וירגיש כאין, כך ממילא יבוא לו השפע: "ויושפע אור השמחה – שמחה אלוקית", וזה שנאמר:
"גילו ברעדה", שאי אפשר לבוא ל"גילה" אלא מתוך "רעדה" שתהיה קודמת ל"גילה", כי אם לא – השמחה תהיה הוללות.
שישו ושמחו בשמחת רשב"י ...
"גל עיני ואביטה נפלאות מתורתך"...
ובישועתך...
זכות רבי שמעון בר יוחאי הקדוש תגן עלינו, ונזכה לגאולה במהרה בחסד וברחמים, אמן.