בתוקף מצבנו כחרדים עובדים, אנחנו פוגשים הרבה פעמים בהקשרים שונים את החברה החילונית. כדאי לזכור שהם מסתכלים עלינו כחרדים לכל דבר, החילוני הממוצע לא יודע 'להבין' את ההבדלים הדקים שיש בתוכנו, מבחינתו חרדי הוא חרדי הוא חרדי.
לכן, כשאנחנו נמצאים בנוכחותם, גוברת במאוד המחויבות שלנו לשמר את החלק החרדי שלנו מתוך התואר של 'חרדי עובד', כי גם אם נרצה להסביר שאנחנו 'חרדים מודרניים' יותר, אבל עדיין אנחנו חרדים. אחרת מה ההבדל בינינו ובין כל השאר?
בעבר, יצא לי למסור הרצאה מול קבוצה של אנשי עסקים בתל אביב. סיפרתי להם על החברה החרדית והסגנונות והקבוצות השונות שקיימות בה, וכמובן, הגענו גם לחרדים העובדים.
אחד הנוכחים הגיב לדברים וסיפר לי שהוא התארח לא מזמן בשבת עם משפחתו אצל משפחה של חבר מהעבודה, וכמובן, מבחינתו הוא ראה את ההבדלים בינו ובין המארח, אבל, וזה אבל משמעותי – ביחס לילדים שלו ושל המארח "לא ראיתי שום הבדל ביניהם, היו להם אותם נושאי שיחה ודברים משותפים. הם נשארו בבית ולא הלכו לתפילה והתנהגו לפי אותן אמות מידה וערכים. אני עצמי", כך מספר איש העסקים, "הערתי לחברי שלפי איך שזה נראה - דור ההמשך לא מספיק מחובר". מובן מאליו שזו נקודה שהיה לי מאוד קשה לשמוע.
למרבה הצער, יש כאלו שלקחו את המושג 'חרדי עובד' לאיזו תנועה שהם מנסים לבטא אותה כסוג של פריקת עול, איזו דרך חדשה או משהו מהסוג הזה. אבל האמת שונה לגמרי - חרדי עובד הוא חרדי שממשיך בדרך החרדיות, הוא אמנם עושה זאת בצורה שלו, לפי הדרך שלו בחיים, עם המצפון שלו והערכים שלו. ועדיין, הדרך הזו דורשת לשמר ערכים וקווים אדומים, כללים וסייגים, כל חרדי שעובד יודע שהוא גם צריך להנחיל לבית ולילדים שלו את הדרך בה יגדלו.
חשוב מאוד לדעת ולחדד שחרדי עובד הוא לא מקל בחומרות, הוא לא מתיר איסורים, זה לא בא מהקלה ומתירנות, זו דרך חיים מוקפדת. על כן חשוב לכל חרדי שעובד לשמור על כללים וסייגים ובעיקר להתוות דרך. יקל עלינו לעשות זאת אם נזכור כל העת שהילדים שלנו מסתכלים על האבא ועל הדרך שבה הוא הולך. זה אומר שחרדי עובד צריך להקפיד על דברים שמשאירים אותו בערכים המתאימים והנכונים, ומשדרים את המסר גם לילדים, למשל תפילות, קיום מצוות, שמירת ההלכה וכדומה.
דרכו של החרדי העובד אינה רק על דרך השלילה, לדעת מה הוא לא עושה וממי הוא שונה, אלא אדרבה, מה הוא כן מייצג ועושה. וכאן נדרש מכל אחד מאתנו לקבוע לעצמו במה הוא שומר את הדרך, על מה חשוב לו להקפיד כדי שהמשפחה שלו והילדים שלו בעתיד ילכו בדרכו.
כי אם חס ושלום נתפסים להקלות ומתירנות או חלילה לזלזול בערכים חשובים של תורה ומצוות, אנחנו עלולים למצוא לא רק את עצמנו מתדרדרים - אלא את הילדים שלנו בכלל לא קשורים...
לכן המשימה העיקרית שלנו לצד מה שאנחנו רוצים ומשקיעים שהילדים שלנו ידעו יותר וילמדו יותר ואפילו ירכשו מקצוע, חייבים מאוד לשמר אצלם את ערכי התורה והמצוות. למשל, הקפדה על תפילות במניין, או בשבת כשבאים עם הילדים לבית הכנסת - להקפיד על תפילה כמו שצריך, לא לדבר באמצע התפילה וכדומה.
כמו כן חשוב מאוד לשמור את ההלכה ולדבר על זה עם הילדים, להראות להם שהנושא הזה חשוב לכם לא פחות מנושאים אחרים שאנחנו רוצים להנחיל להם. זה קריטי וזה צו השעה של כל אחד שהולך בדרך הזו של 'חרדי עובד' ושולח את הילדים אפילו לממ"ח או ללימודים נוספים, הוא חייב לדעת שלצד זה יש קווים שצריך לשמר.
שיעורי תורה והלכה חייבים להיות חלק בלתי נפרד מהחרדי העובד, כמובן מי שיכול לקבוע עיתים לדף היומי וללימוד יומי תבוא עליו ברכה. אבל הכי חשוב זה לתת לילדים את הדרך החשובה לנו לחינוך שלהם, מתובלת בשמירה על היהדות, שמירה על התורה, ההלכה והמצוות, וכאמור, דווקא אנחנו חייבים להקפיד על זה ביתר שאת, כי כשהולכים לשינוי, לכיוון אחר ממה שהורגלנו - לפעמים הדרך להידרדרות יכולה להגיע מהר מאוד, ולגרום נזק אמיתי למה שכל כך רצינו לבנות.
כל חרדי עובד צריך להיות גאה בדרך שלו. כל עוד הוא שומר על הביטוי 'חרדי – עובד', כלומר, אני עובד - אבל אני חרדי, ובשביל להיות חרדי יש כללים וקווים ברורים שצריך לשמור, אז הוא יכול להמשיך להתהלך בגאווה ולהצהיר: נכון שאנחנו עובדים, אבל אנחנו גם חרדים.
גיליון 'חלקי בעמלי' המלא
