שנתיים אחרי שהותקף באלימות בידי שוטר, במהלך הילולת רבי שמעון בר יוחאי במירון, בית המשפט לתביעת קטנות פסק פיצויים כספיים למותקף, אזרח חרדי מירושלים - שלא ויתר על זכויותיו, בסך 11,890 שקלים, תוך שבית המשפט מתח ביקורת קשה על התנהלות השוטרים ב]רשה.
לטענת התובע, לפני כשנתיים בל"ג בעומר, אור לי"ח באייר, בשעה חמש בבוקר לערך, בעת שהמתין במתחם התחבורה הציבורית לעלות על אוטובוס לירושלים, הוא קופח והותקף על ידי שוטר, ככל הנראה בדרגת רב פקד.
לגרסת התובע, כאשר השוטר החליט לקדם נשים בתור לאוטובוס, הוא מחה על כך והציע שהשוטר יקצה רציף לנשים ורציף לגברים. בתשובה צעק השוטר: 'אתה תחכה שעה וגם כן לא תעלה. אם אתה רוצה להגיע היום לירושלים, סע בטקסי'. בתגובה, אמר התובע כי הוא שילם עבור הנסיעה והוא רוצה לעלות לאוטובוס. בזמן ההמתנה השוטר אמר כמה פעמים לשוטרים שהיו לידו: 'אתם רואים אותו, הוא לא עולה'.
בהמשך, כאשר התובע התקרב לקדמת התור, "הוא הניח את ידו על גדר הרציף. השוטר ניסה להכות את ידו של התובע באמצעות שרשרת ברזל המיועדת לסגירת שער הרציף. התובע הבחין בכך והצליח למלט את ידו טרם נחיתת השרשרת על המקום שבו היתה ידו מונחת עד אז".
כאשר הגיע אוטובוס, "התעורר לחץ מאחור. כאשר התובע הגיע לפתח השער, השוטר משך בחוזקה את התובע אליו. התובע נסוג לאחור. השוטר נפל וגם התובע מעד לאחור כאשר הוא שעון על הגדר. בשלב זה הגיעו שוטרים נוספים לשם השתלטות על התובע, משכו בחליפתו של התובע כלפי מעלה, וכתוצאה מכך עפו לתובע המשקפיים והכיפה. השוטר נעמד, תפס את התובע, סובב את ידו מאחורי גבו והכריח את התובע לעמוד.
"לאחר מכן השוטר הוביל בכוח את התובע בשולי הכביש עד לצומת עם כביש 866 ושם פנה שמאלה והשליך את התובע, כאוב ומושפל, לתוך התעלה בצד הכביש. השוטר הפטיר לעבר התובע 'זהו, שלא תעז לחזור' והלך. התובע נשאר בתעלה ללא משקפיים (התובע קצר ראייה ומספר המשקפיים שלו הוא 10-). לאחר כרבע שעה ובקשות חוזרות ונשנות מכל שוטר שעבר במקום והתקשרות למוקד 100 הגיע לבסוף אל התובע שוטר והביא לו את כובעו ההרוס, המשקפיים השבורים וכיפתו.
"בשובו לכיוון טרמינל 1 שאל התובע את השוטרים שעמדו בצומת מי היה השוטר שהיכה אותו, אולם הם השיבו שלא ראו ואינם יודעים. התובע מטיל כמובן ספק במהימנות התשובות שהושבו לו. בהגיעו לטרמינל 1 נעמד התובע ברציף המרוחק ביותר ממקום הימצאו של השוטר שהיכה אותו".
התובע הגיש תלונה במח"ש אך שם החליטו כי "נסיבות העניין בכללותן אינן מצדקות המשך חקירה פלילית". בדברי ההסבר הם מסרו כי למעשה לא אותר השוטר שביצע לכאורה את כלל הפעולות אשר לגביהן טען התובע.
המשטרה, טענה להגנתה כי דין התביעה להידחות, שכן "האירוע מוכחש במלואו". בין היתר היא טענה כי "כל השוטרים במקום נשאו תגי שם על בגדיהם ולפיכך אין לקבל טענה שאינה כוללת את שם השוטר שנטען כי תקף את התובע".
השופט דניאל מרדכי דמביץ כתב בהחלטתו כי "בוודאי שאין בעובדת העדר כתב אישום מטעם מח"ש כדי להוכיח שלא היו דברים מעולם", וכן דחה את טענת המשטרה ששמו של השוטר לא צוין.
"התרשמתי מכנות עדותו של התובע", כתב השופט, "התובע שיתף פעולה באופן מלא בחקירתו הנגדית. התובע הבהיר את רצונו העז לראות צדק בעקבות האירוע. אינני סבור שהבדלים בין הגרסאות שהתקבלו מהתובע במהלך הזמן פוגעות באמינותו".
השופט מוסיף וכותב כי "המבנה העיקרי של האירוע - הגעתו לקרקע בשל אותו שוטר, עליית קבוצת שוטרים סביבו לשם השתלטות עליו, הרחקתו מהמקום בבזיון על ידי אותו שטר - היה עקבי. שינויים דקים בגרסאות הם טבעיים ואין בהם כדי לשלוח את מהימנות התובע וטענותיו". בנוסף, קיבל השופט את עדותו של העד, שהתרשם לרעה מהאירוע ולפיכך פנה ללשכת השר ליצמן בכדי לנסות לשנות את התנהלות המשטרה.
בהמשך דבריו, מתח השופט ביקורת קשה על המשטרה וכתב: "את המובן יש לומר: להתנהלותו של השוטר שפעל נגד התובע אין לגיטימציה משום סוג. מדובר בהתנהלות לא חוקית שבוצעה על ידי בעל תפקיד מטעם הנתבעת, בזמן מילוי תפקידו, ובהיותו מוקף בשוטרים נוספים אשר לא מנעו את התנהלותו. על משטרת ישראל לפצות את התובע בשל כך".
בתביעתו, טען התובע לנזקים, בין היתר חליפה חדשה במקום זו שנקרעה - 490 ש"ח; משקפיים חדשים - 550 ש"ח; מגבעת חדשה במקום זו שנהרסה - 350 ש"ח. ובנוסף, דרש 15,000 ש"ח בגין הנזק הלא ממוני.
השופט, המשיך ותקף את המשטרה: "מדובר בתקיפה על ידי בעל סמכות אשר עשה שימוש בסמכותו ובהגנות הפיסיות שיש לו במסגרת תפקידו (לרבות סיוע, לפחות במחדל ובהתעלמות מצד עמיתיו) לשם פעולה שלא כדין ואכיפת דחפיו ויצריו האישיים (נקמה, השלטת מרות בכח הזרוע וכיו"ב) על התובע. התנהלותו של השוטר התוקף חותרת נגד עקרונות שלטון החוק וזכויות הפרט במדינת ישראל. היא גם פוגעת באמור הציבור במשטרת ישראל.
"לא למותר לציין כי הסיטואציה של תקיפה שתחילתה בהשתלטות מספר שוטרים על אזרח שלא עשה דבר והמשכה בהובלתו של התובע בכוח זרועו של השוטר עד להשלכתו לתעלה בצד הדרך היא חמורה ומבזה, תוך שיש בה פגיעה מובהקת הן בגופו של התובע והן בנפשו".
בשל כך, קבע השופט כי "מצאתי אפוא לחייב את הנתבעת בתשלום נזק לא ממוני בסך כולל של 9,000 ש"ח", ויחד עם הנזק הממוני - קבע השופט דניאל מרדכי דמביץ כי הנתבעת, המשטרה, תשלם לתובע 10,390 ש"ח בתוספת 1,500 ש"ח הוצאות משפט.