5:12 לפנות בוקר, סן פרנסיסקו, קליפורניה. העיר הגדולה והראוותנית שמשכה אליה תיירים עשירים של תחילת המאה ה-20. לפתע, הקרקע שתחת העיר התחילה לרעוד בעוצמה של 7.9 בסולם ריכטר ובין רגע, הוחרבה העיר הגדולה.
יום רביעי, 18 באפריל 1906 זהו יום שסן פרנסיסקו לעולם לא תשכח. רעידת אדמה עוצמתית שעדים לאסון אמרו שהשתוותה ל-"שאגות של עשרת אלפים אריות" מחקה את העיר. כך, תוך פחות מדקה, עולם שלם מצא את עצמו מתחת להריסות. רעידת האדמה גרמה לשריפות רבות, בגלל פיצוץ של צינורות גז תת-קרקעיים שהיו בעיר.
צורף תושב העיר, תיאר את ממדי האסון במכתב שכתב למפחתו. "ביום רביעי בבוקר, נזרקתי מהמיטה וברגע מצאתי את עצמי מחוץ לבית ההרוס שלנו שהתרסק". סיפר. "אחרי שנפלתי, זחלתי במדרגות בין זכוכיות מעופפות, עץ וטיח. כאשר האבק התפוגג לא ראיתי אלא חורבה של בית".
על פי המכתב, נראה כי אותו צורף נאלץ להתעשת במהירות בכדי להציל את כלי הכסף שלו. "זה לא היה זמן להתאבל על האובדן. נכנסתי לאיזה בגד יכולתי למצוא, והתחלתי לרוץ לרחוב". העיד במכתבו. "כשהגעתי למשרד כדי למצוא את הסחורה, מצאתי חלק מהמוצרים שלי שלמים, אך החנות נהרסה כליל. אספתי כוח של שבעה גברים, מיקמתי אותם ליד דלתות המשרד שלנו, שישמרו עליו".
בעדות, נמצא מידע רב על השריפות שפרצו לאחר הרעידה. "מכבי האש חסרי אונים, מכיוון שכל צינורות הכיבוי והמים התפוצצו כתוצאה מהאסון".
ד"ר צ'ארלס קרוס, רופא שחי בסן פרנסיסקו באותה תקופה, מספר לאחיו את גודל האסון. "אנחנו כרגע מבינים שהאש תיפסק רק כאשר היא תכלה את כל העיר. הרובע הקטן שאנחנו נמצאים בו עכשיו הוא כל מה שנשאר מהעיר הזאת, ורובו אינו ראוי למגורים".
צ'ארלס לא בזבז זמן, ורץ ללשכת ראש העיר בכדי לקבל אישור להקמת בית חולים חירום. "ראש העיר, שהזיע בשרוולי חולצתו מהעבודה האלימה שעשה. המטה שלו הועבר שלוש פעמים באותו יום, בגלל ההריסות. אמרתי לו מה עשיתי ומה אני רוצה, והוא הכתיב לסטנוגרף שלו פקודות".
תושב נוסף מהעיר העיד על הכאוס ששרר לאחר האסון. "יש לי אישה ושני ילדים מתחת להריסות ברחוב פרנקלין", זעק תושב מיוסר. "גם לי יש אישה איפה שהוא מתחת להריסות" ענה לו מאבטח. "אבל בכלל אני לא בטוח שהיא בחיים, אז אין לי למה ללכת אליה".
"הדוחות שקראת לא יכולים לתת לך מושג לגבי היקפו הנורא של אסון זה" העיד בזעזוע ד"ר צ'ארלס לאחיו. ואכן, ממדי האסון היו עצומים. ההערכות מדברות על 3,000 הרוגים, וקרוב ל-300 אלף בני אדם מצאו את עצמם חסרי קורת גג.
בימים שלפני למעלה ממאה שנים, היכולות הטכנולוגיות להעביר מידע היו מוגבלות. הדיווח הראשון שהיה בעברית אודות האסון מחוץ לארה"ב הגיע למעלה משבוע אחרי האסון. בכתבה שפורסמה בעיתון 'הזמן', שיצא לאור בווילנא, נכתב "העיר ס. פראנציסקא, נחרבה והייתה לערימת מפלה מרעידת אדמה. העיר הייתה העיר הראשית, ומרכז המסחר בקליפורניה".
העיתון שהיה הראשון לעדכן, היה עיתון בסן פרנסיסקו עצמה. העיתון "THE DAILY" מסן פרנסיסקו נאלץ להוציא את גיליונו בתנאים קשים, זאת לאחר שמפעל העיתון נהרס כליל באסון. כותרת הענק "מאות מתים" הודפסה על שער העיתון. "האש ממשיכה אחרי שנדלקה בעקבות רעידת האדמה. העיר נמצאת בהריסות, ויש מחסור חמור במים", נכתב בעיתון.
