דף ו
*טבילה בבועל נדה. *טומאה דחויה והותרה.
א. נדה טובלת בלילה ופליגי האם טבילת בועל נדה ג''כ בלילה או ביום, והשמועות 1. במשנתינו מפרישין את הכה''ג מביתו שבעה ימים שמא יבא על אשתו ותמצא מיד ספק נדה ויטמא שבעה ימים, לרבי זירא ש''מ שטובל ביום דאל''כ הוי טבו''י ואינו יכול לעבוד למחרת ולרב שימי לעולם טובל בלילה ומפרישים אותו שעה לפני השקיעה. 2. טבילת כל חייבי טבילות ביום ונדה בלילה, ודחי דה''נ בועל נדה בלילה דאתי מחמת נדה. 3. בועל נדה כטמא מת טבילתו ביום, ודחי לטומאתן ואף דכתיב בהדיא איצטריך אגב סיפא שמטמא משכב ומושב. 4. קתני להדיא בברייתא בועל נדה טבילתו ביום, תיובתא.
ב. מפרישין כה''ג מטומאת ביתו ולא מטומאת מת, כמ''ד טומאה הותרה בציבור או משום דטומאת מת לא שכיחא כטומאת ביתו, ומייתי דלרב ששת טומאה דחויה בציבור וצריך לחפש אחרי כהנים מבית אב אחר שיעבדו ולרב נחמן הותרה וא''צ להביא מבית אב אחר ולל''ב א''צ אפילו מאותו בית אב. והשמועות 1. המקריב מנחת העומר ונטמאת בידו אומר ומביאים אחרת תחתיה, ודחי דאף ר''נ מודה דמהדרינן היכא דאיכא שיריים לאכילה. 2. כנ''ל במקריב מנחת פרים אילים וכבשים, ולר''נ איירי בפר ע''ז שלא קבוע לו זמן, באילו של אהרן דיחיד, וכבש הבא עם העומר דאיכא שיריים לאכילה. 3. דם שנטמא וזרקו הורצה רק בשוגג, לר''ע איירי ביחיד. 4. הציץ מרצה על דם בשר וחֵלב שנטמא בשוגג מזיד אונס רצון יחיד וצבור, ולר''נ קאי על יחיד או בצבור שאין קבוע להם זמן. 5. ונשא אהרן את עוון הקדשים אינו עוון פגול או נותר אלא טומאה שהותרה בצבור ש''מ כר''נ, ולרב ששת תנאי היא כדלקמן. 6. ציץ לר''ש מרצה אף כשאינו על מצחו ומוכיח מכה''ג ביו''כ ויליף שנאמר תמיד לרצון וזהו אף בתלוי בסיכתא, ולר''י קאי על היסח הדעת בציץ וה''נ בתפילין. ולרבי יהודה מרצה דווקא בעודו במצחו וביו''כ טומאה הותרה ויליף מהפס' על מצח ונשא, ולר''ש אתי להו''א לקבוע לו מקום ולמסקנא למעט נשבר הציץ ור''י יליף ממצח מצחו. 7. מזין על כה''ג וכהן השורף את הפרה לר''מ כל שבעה מלבד רביעי לרבי יוסי רק שלישי ושביעי ולר''ח סגן הכהנים ביו''כ רק שלישי ושביעי ובכהן השורף שבעה משום מעלה, ופלוגתייהו להו''א אם טומאה בצבור דחויה או הותרה ודחי דאי הותרה א''צ הזאה כלל, אלא פליגי בטבילה בזמנה מצוה ודחי דלרבי יוסי הויא מצוה, ולמסקנא לכו''ע טבילה בזמנה מצוה ופליגי האם מקישים הזאה לטבילה.
שאלות לחזרה ושינון
א. השמועות מתי טבילת בועל נדה (4)
ב. המח' אם טומאה הותרה בציבור והשמועות (7)