פרק קמא- שבעת ימים
דף ב
*הפרישה ביו"כ ופרה. *מנין לפרישת שבעה.
א. ההפרשה שבעת ימים לפני יוה''כ ללשכת פרהדרין וכן מתקינים כהן אחר תחתיו ולר''י אף אשה אחרת, והכהן ששורף פרה אדומה מפרישין ללשכת בית האבן שבבירה, וילפינן לפרישה שנאמר במילואים כאשר עשה ביום הזה צוה ה' לעשות וילפינן לפרה ולכפר עליכם ילפינן ליו''כ. והקושיות 1. כוליה קרא לפרה, כתיב לכפר ופרה אינה בת כפרה. 2. כוליה קרא ביו''כ, ילפינן לפרה בגז''ש צוה. 3. אין לומר צוה דיו''כ, כיון שכתוב לאחר עשיה. 4. בקרבנות נאמר צוותו, ואף דילפינן גז''ש שיבה וביאה מיהו אי איכא דדמי טפי מינה ילפינן. 5. לא אמרינן כפרה דקרבנות וכל הבית אב יצטרף לפרוש, משום דיו''כ שוה למלואים שקבוע להם זמן משא''כ קרבנות. 6. רגלים, נוהגים שלש פעמים בשנה. 7. רגל אחד, לא ידעינן אם זהו פסח שפתח בו הכתוב תחילה או סוכות שמרובה מצוותו, וכן אינו פרישת שבעה ליום אחד אלא לשבעה. 8. שמיני עצרת, יש קדושה לפניו ואף דאיכא ק''ו מיהו כתיב הזה, וליכא מידי דעיקר רגל לא בעי פרישה וטפל דידיה בעי, והא דהוי רגל בפ''ע זהו רק לענין פייס זמן רגל קרבן שיר וברכה. 9. עצרת, הוו שני אילים לחובת היום משא''כ יו''כ, דאף למ''ד שמקריבים שני אילים אחד מהם לחובת היום או דתרוייהו הוו עולות. 10. ר''ה פר ואיל של ציבור משא''כ יו''כ שנאמר קח לך, ואף למ''ד דבעלמא נאמר גם על צבור מיהו ביו''כ כתיב אשר לו דמשמע משלו, וכן תרצינן דמילואים ויו''כ שווין דהפר לחטאת והאיל לעולה, והעבודה בכה''ג ותחילה במקום.
ב. מנין לפרישת שבעה ביו''כ ובפרה 1. לר''י בן לוי ילפינן ממלואים שהיתה פרישת שבעה ליום אחד ונאמר לעשות זהו מעשה פרה ולכפר זה מעשה יוה''כ. 2. לרבי יוחנן נאמר ביו''כ בזאת יבא אהרן והיינו במה שאמור במילואים, וידעינן ליו''כ דעלמא וכה''ג דעלמא שנאמר לעשות לכפר אלו מעשי יוה''כ, ובעינן הזאה כמו ביוה''כ ונכנסו מים תחת דם אבל פרישה לפרה מעלה בעלמא, ומקשינן שבמילואים כל הכתוב בהן מעכב וא''כ הכהן שמתקינין לו צריך גם להפרישו. 3. לריש לקיש ילפינן בבנין אב מסיני שמשה רבינו פרש ששה ימים קודם כניסתו למחנה שכינה וכדעת ריה''ג לקמן וקסבר הזאה מעלה בעלמא, ובעינן שבעה דחייש לטומאת אשתו נדה.
שאלות לחזרה ושינון
א. הפרישה ליו''כ ופרה ומנין והקושיות (10)
ב. מנין לפרישת שבעה ביו''כ ובפרה (3)