המשבר שהפך לנקודת פתיחה לעליה אמיתית בקשר

תראי כמה שנים עברו אני נותנת את כול כולי ובונה את הקשר הזה מחדש אבל אני עדיין מרגישה שאני כל הזמן כועסת, מה הבעיה למה אני לא מצליחה להנות מהבנייה המחודשת הזו? " אמרה תמר בייאוש.

"וההתפרצויות שלה עליי הם תמיד בדרך הביתה אחרי הפגישות כאן, למרות שאנחנו עובדים ומתקדמים פה , ברגע שאנחנו יוצאים מפה כבר בדרך הביתה היא זועמת, זה בכלל לא מותאם למה שהתרחש בפגישה." אמר אמנון מיואש כפליים.

אני מביטה בזוג הזה שעובד שנה שלמה ברצינות ובמסירות נפש שלמרות המשבר הגדול הזה שעבר ביניהם הם הצליחו לעשות את הבלתי ייאמן ואני מבינה דבר אחד חד וברור שלמרות שהיא אומרת שהיא בחרה מחדש בבעלה, תמר לא באמת בחרה בו .

יש לתמר כעסים גדולים, בעיקר על עצמה כי היא מרגישה שהיא נשארה בנישואים האלה רק כי היא הוכרחה לזה,

מי הכריח אותה? זו שאלה שדורשת בירור אמיתי.

ההכרח יכל להגיע ממס' כיוונים:

אולי היו אלה ההורים שלה שהלחיצו אותה באיך היא תסתדר כלכלית עם חמשת הילדים, אולי היא פחדה שהילדים ייפגעו מזה כל כך קשה והיא לא רצתה להעמיד אותם במצב הזה.

הבעיה האמיתית פה היא לא מה הסיבות שבגללן היא נשארה,

אלא הבעיה האמיתית פה זה שהיא נשארה איתו בלי לבחור בו

וזו כל הסיבה לכעסים שמצפים אותה כל יום.

למצב שכזה יש פתרון אחד בלבד: תמר חייבת להגיע לנקודת הכרעה.

היא חייבת להרגיש ששתי האפשרויות פתוחות לגמרי לפניה גם האפשרות להתגרש וגם האפשרות לתקן את הנישואין ולבנות אותם מחדש.

כל עוד שתי האפשרויות לא פתוחות לפניה, משהו בה לא יירגע, היא לא תסלח לעצמה והיא תמשיך להרגיש שהיא לא בחרה והוכרחה להישאר בקשר.

מה ההגיון?

ההיגיון הצרוף אומר שלא בגלל ההורים שלה או בגלל הילדים אלא מאחר שבעלה נמצא במקום נפשי אחר מאז המשבר והוא בעמדה של מסירות נפש מאוד גדולה ומנסה באמת לעשות תשובה, גם על כל ההתנהגויות הרעות שהיו לו וגם על שורשם אז אין הגיון לעזוב אותו - וזה גם מה שאמרתי לה.

"אז בעצם את גם אומרת לי שאין היגיון לעזוב אותו ואז שוב פעם אני מרגישה שהוכרחתי להשאר " אמרה תמר.

"אם אתם שואלים אותי למה ההתפרצויות הם בעיקר אחרי פגישה פה, אז זה רק בגלל זה.

כי אחרי כל פגישה פה, זה שוב חוזר לך מאוד חזק המקום הזה, שבעצם אנחנו ממשיכים הלאה אבל רגע , מי בכלל רוצה תיקון? אני בכלל רוצה ללכת, אני לא רוצה להיות פה.

ואז את מרגישה עוד יותר חזק, שהכריחו אותך להשאר פה איתו ואז הכעס צף פי 10.

אני חושבת שהגיע הזמן לעשות נסירה.

נסירה של אחור באחור (זה ההכרח הזה) כמו שנסרו את חוה ואדם,

נסירה זה לחתוך קשר לא בריא, על מנת שיהיה קשר בריא של בחירה." המשכתי להסביר

"יש אנשים שיכולים לעבור את חווית הנסירה בצורה נפשית ולא צריך המחשה אבל אני מרגישה

עלייך שאת צריכה המחשה, שאת בן אדם שזקוק להרגיש שזה הומחש חזק ורק אז את מסוגלת להרגיש את החוויה הפנימית הזו.

אני מרגישה שהיכולת שלך להרגע כבר לא תלויה באיך הוא יתנהג אליך. והאם הוא יצליח או לא יצליח להכיל את הכעסים זה בכלל לא תלוי עכשיו בהתנהגות שלו, נראה לי שהרוגע שלך תלוי בזה שתרגישי שאת בוחרת.

אני מציעה לעשות איזו נסירה:

אם לא היית בתקופה שיש לך כל כך הרבה עומס, הייתי אומרת לך, קחי את הרגליים, סעי לחול בלעדיו ותחשבי מה את רוצה.

תגיעי לנקודה של הכרעה פנימית, בסוף אם תחליטי לחזור, תהיי שלמה עם עצמך.

בגלל שיש כרגע כל מיני מגבלות טכניות ויש קורונה, אפשר לעשות משהו אחר,

אפשר לעשות חודש נתק ואז תחליטי.

תדעי שהוא רוצה את הקשר בכל הכח, הוא מוכן לספוג הרבה העיקר לא לוותר עליך ועל הקשר שלכם.

את בעמדה שכיום את מרגישה שהכריחו אותך ואת כועסת על זה.

על מנת להרגיע את הכעס הזה, צריך לעשות פעולה של לחתוך את זה.

ואז אם את חוזרת, זה יהיה מרצון ולא כי הכריחו אותך" סיימתי את דבריי

הרגשתי את תחושת הרווחה שהרגישה תמר, סוף סוף המבוך הבלתי פתור שהיא היתה כלואה בו נראה לה קצת יותר בהיר.

תמר ואמנון המשיכו בטיפול חודשים נוספים, אחרי ההבנה הנפשית הזו תמר כבר לא הייתה זקוקה לנסירה מוחשית.

החוויה הנפשית של תחושת הניסור והלגיטמיות בצורך הזה עשו את העבודה, זה לקח זמן אבל בזכות זה היא הצליחה לבחור מתוך מקום נפשי אמיתי של חירות פנימית.

הם סיימו את הטיפול ולמרות המשבר העצום הם עשו את הלא ייאמן הם הוכיחו את עוצמתה האמיתית של ברית הנישואים. הילדים שלהם זכו למתנה עצומה הם למדו ללא מילים שהטבע לא מנצח

שיש כוח לאמונה לנצח כל רע, המשבר שהקשר עבר היה נקודת פתיחה לעליה אמיתית בקשר

מאז אמנון ותמר בוחרים זה בזה כל יום מחדש באהבה גדולה

-------

חנה דיין היא בוגרת בית הספר הגבוה לתורת הנפש, בעלת MA בטיפול זוגי ופרטני, מתמחה בליווי לצמיחה מתוך משבר.

קליניקה פרטית באזור המרכז | טלפון: 054-4480705 | מייל: hanna.tipul@gmail.com

נכתב בהשראת הרצאותיה המרתקות של הפסיכולוגית והמרצה אורלי טוויטו.

ליצירת קשר ומאמרים נוספים כנסו >>