יו"ר הכנסת, יריב לוין, אמר עם פתיחת המושב הראשון של הכנסת ה-24: "ברצף מערכות הבחירות טמונה סכנה גדולה לאובדן אמון הציבור במערכות השלטון, ובשיטה הדמוקרטית עצמה. חסרונותיה של הדמוקרטיה רבים, ובהם גם הקושי להגיע להסכמה שתאפשר כהונה ארוכה ויציבה של מוסדות השלטון הנבחרים. אך הדמוקרטיה היתה, ועודנה, טובה בהרבה מכל שיטה אחרת. על הכנסת לעמוד על משמר מעמדה. על משמר הדמוקרטיה".
"היא (הדמוקרטיה) טובה משלטון של פקידי ציבור, המשתמשים בכחם כדי להשפיע על זהות הדרג הנבחר ולסכל את מדיניותו. היא טובה משלטון השופט, המתערב בחוסר סמכות בחקיקה ובפרט בחוקי היסוד", עקץ לוין את נשיא המדינה ובג"צ.
"חוסר היציבות שאנו עדים לו מעצים זאת אף יותר. דווקא משום כך, האחריות המוטלת עלינו להשיב את היציבות ולהקים ממשלה, היא גדולה במיוחד. ישראל זקוקה לממשלה יציבה", אמר יו"ר הכנסת.
:משנתקבלה הכרעת הציבור, ומשעה שמלאכת הרכבת הממשלה הוטלה על ידי הנשיא, אני קורא לכל ראשי המפלגות ולכל חברי הכנסת לשים סוף לחרמות ולפסילות האישיות. להניח את המשקעים האישיים בצד, ולהקים ממשלה יציבה הנשענת על רוב פרלמנטרי מוצק", אמר לוין והוסיף, "המנדט שקיבלנו, אין פירושו שהכל מותר. ההיפך הוא הנכון. אני קורא ואף מפציר בכל אחת ואחד מאיתנו לנהוג באחריות ובאופן מכובד".
הנשיא רובי ריבלין אמר על בימת הכנסת, "אם לא נשכיל למצוא מודל עדכני של ישראליוּת עכשווית שנותנת מקום לכל אחד משבטי ישראל, כך התרעתי אז, אם לא נשכיל למצוא מודל של שותפות שיאפשר לנו לחיות כאן יחד, מתוך כבוד הדדי זה לזה, מתוך מחויבות האחד לשני, וערבות הדדית אמתית – חוסננו הלאומי יעמוד בפני סכנה של ממש".
ריבלין פנה לחברי הכנסת ואמר: "יקירי ויקירותי, חברות וחברי הכנסת ה-24. אני מכיר את הבמה הזאת, את הפודיום הזה. אני מכיר אותם מקרוב. 20 שנה זכיתי לשרת את העם בישראל כחבר כנסת. מתוכן – שבע שנים כיו"ר הכנסת. שבע כנסות בסך הכל. היום, אני ניצב מול פרלמנט שפיזר את עצמו ארבע פעמים בתוך פחות משנתיים. פרלמנט שוויתר פעם אחר פעם, על הזכות לתת אמון בממשלה. המחלוקות, החוצות את החברה שלנו, הן מחלוקות של אמת. רבות מהן הן מחלוקות "לשם שמים". אך לעיתים יש חובה להכריע גם במחלוקות קורעות, קשות, כואבות".
"העם בישראל נושא אליכם את עיניו, ומצפה מכל אחד מכם לגלות מנהיגות. מנהיגות שיפה לשעה הנוכחית. מנהיגות הנאמנה לציבור שלה ולערכיו, אבל גם יודעת לסמן לו גבולות, ולהתוות לו דרך. מנהיגות שבטוחה בדרכה, אבל רואה ביריב האידאולוגי שלה לא אויב, חלילה, אלא שותף פוטנציאלי", אמר ריבלין.