מליל שבת האחרון - ערב חג הפסח לא היה חדרתי שלא שמע את השם שלמה מלכה ז"ל.
הכרתי את המנוח מבית הכנסת בו הייתי מוסר לעיתים, בשבתות, שיעורי תורה. איש נעים הליכות, מקבל כל אדם בשמחה ובסבר פנים יפות...
כאמור, החל מליל שבת כשנעלמו עקבותיו ונקראו לעשות מאמצים לאתרו, לא היה תושב או תושבת מחדרה שבצורה כזאת או אחרת לא עשו מאמץ לאתרו.
כל מי שביקר בחפ"ק או באחד המוקדים של היציאה לחיפוש, התרגש עד דמעות, לראות את הערבות ההדדית, האחריות הקולקטיבית והסולידריות המרשימה של עם ישראל.
ראינו שם מאות מתנדבים ומתנדבות שהגיעו ביוזמה אישית, המשטרה בשיתוף פעולה עם מתנדבי איחוד הצלה וזק"א, עשרות עובדים ועובדות של עיריית חדרה עם ראש העיר וחברי מועצת העיר, בימים ובלילות במשך מעל שלוש יממות - עוברים רחוב רחוב, סמטה, שביל, בית וחצר, סוקרים את העיר לאורכה ולרוחבה, ברגל, ברכב, בטרקטורון, על סוסים ועל אופניים, עוברים בכבישים, ברחובות, בשדות, ביערות, בדיונות ובכל מקום אפשרי במטרה למצוא את המנוח ז"ל.
אומנם כמעט ארבעה ימים של חיפושים הסתיימו עם הבשורה המרה, לצערנו הרב! אבל אי אפשר שלא להבחין במשהו גדול ועוצמתי שקרה בימים האלו.
דתיים וחילונים, אשכנזים וספרדים, ימניים ושמאלנים, מבוגרים וילדים, כולם ללא יוצא מהכלל התגייסו למאמץ.
אלפי הודעות ועדכונים במשך כל שעות, גם בשעות המאוד מאוחרות של הלילה.
אנשים עזבו את המשפחה, איחרו את סעודת השבת והחג, ויתרו על חלק מהיציאות והטיולים של חול המועד ויצאו לשטח, הפכו אבנים נכנסו לשיחים ולמקומות שכנראה לעולם לא היו מעיזים להיכנס בסיטואציה אחרת.
שוב עם ישראל בכלל והחדרתיים בפרט, הוכיחו איזה אנשים נפלאים יש בעם שלנו.
איך ראיתי מישהו שכתב בפייסבוק: "יצאנו לחפש את שלמה ומצאנו את עצמנו"...
• • •
אנו ערב חג שביעי של פסח – קריעת ים סוף מרגיש לי הכי נכון עם המילים שאסף, אוסיף והלחין ישי ריבו כשברקע "מעמד קריעת ים סוף" על פי התורה המדרשים והמפרשים חז"ל
קריעת ים סוף זכינו בזכות האחדות של עם ישראל - יחד שבטי ישראל.
בזכות המנוח ר' שלמה מלכה זכינו לתזכורת על הערבות והאחריות של כולנו כעם. יהיו המילים לזכרו :
הַלֵּב שֶׁלִּי נִקְרַע לִשְׁנַיִם
מָה שֶׁלֹּא רָאֲתָה שִׁפְחָה עַל הַמַּיִם
כְּמוֹ סוּפָה מִן הַיָּם ,הוֹלֵם
כְּמוֹ תֹּפָהּ שֶׁל מִרְיָם , פּוֹעֵם
וְאֵין תְּרוּפָה בָּעוֹלָם
הַלֵּב שֶׁלִּי מֵרִים יָדַיִם
כְּבָר מוֹעֵד לֹא עוֹמֵד עַל הָרַגְלַיִם
שֶׁבֶר כְּלִי שֶׁאֵין בּוֹ כְּבָר מָה
וְהַשָּׁמַיִם הֵם לִי חוֹמָה
אֵיךְ אֶעֱבֹר בְּתוֹךְ הַיָּם בְּיַבָּשָׁהּ
וְרַק אַתָּה יָכוֹל
לַהֲפֹךְ מִסַּפַדִי לִמְחֹל
לְזַכֵּךְ אֶת הַחוֹל
לְרַכֵּךְ בִּי הַכָּל
וְרַק אַתָּה מֵבִין אֵיךְ לָגֶשֶׁת לַלֵּב שֶׁלִּי
מֵּשַׁכֵּךְ כָּל כְּאֵב שֶׁבִי
מְרַפֵּא אֶת הַלֵּב
הַלֵּב שֶׁלִּי נִקְרַע לִשְׁנַיִם
חֶצְיוֹ אָשֵׁם וְחֶצְיוֹ לְשֵׁם שָׁמַיִם
כְּמוֹ סוֹפָהּ מִן הַיָּם ,הוֹלֵם
כְּמוֹ תֹּפָהּ שֶׁל מִרְיָם ,פּוֹעֵם
וְאֵין תְּרוּפָה בָּעוֹלָם ,לַלֵּב
-
וְיֵשׁ עוֹד צַר שֶׁמֵּצִיק לְצֹאן
וְאֵין צִיר שֶׁיִּצְעַק לְצוּר
רַק אֲנִי מוּל יָם שָׁלֵם וְלֵב שָׁבוּר...
הלב שבור, מהבשורה אך ניתן למצוא נֶחָמָה פורתא בכך שעם ישראל התגלה שוב כעם מאוחד – בזכות האחדות והערבות נזכה שוב כל אחד ואחת ליציאת ממצרים שלו , לקריעת ים סוף פרטית ולגאולה השלמה במהרה בימינו .
יחד שבטי ישראל.
אמן!