הרצון מכפר – ועולה לרצון!
מהו הקורבן הכי גדול שאפשר להקריב? הרצון!
אין קורבן יותר גדול, ולוותר על הרצון שלי! וזהו:
"אדם כי יקריב ממכם קורבן"
אתה שואל את עצמך: מה הקב"ה רוצה ממני עכשיו?
אתה רוצה לעשות מה שהקב"ה מצפה ממך, אבל:
בדיוק אז... הכל 'חוגג' - משתבש, מתבלבל, ויש הרבה מניעות להצלחה...
הכל נהיה פתאום קשה, מורכב ומסובך...
העייפות משתלטת... הראש כואב והרגלים כבדות... ובסוף – כלום!
האם הרצון הזה היה בכלל - שווה משהו?
רצון שלא מומש – כקורבן ממש!
רבי נתן מרבה לדבר על חשיבות הרצון, כי הוא הגורם שמדרבן את האדם לעבוד קשה, להתייגע, להיות 'להוט' להצליח לעשות משהו טוב שיקרב אותי לקב"ה ויעשה נחת רוח לפניו:
"זֶה בְּעַצְמוֹ שֶׁהֵם מִתְיַגְּעִים וּלְהוּטִים אַחַר זֶה הוּא - בְּחִינַת קָרְבָּנוֹת".
הקורבן הוא - הרצון והיגיעה, המחשבה והמאמץ!
אני מוכן להתאמץ ו'למות' על זה, למרות שלא בטוח שתצליח?
התוצאה היא לא העיקר, הדרך וכוונת הלב – שווים המון!
אתה צריך רק לרצות - ההצלחה לא בידיים שלך!
"עליך הורגנו על היום" – 'מת' על הרצון!
הרצון החזק הזה – נחשב כהקרבת קורבן, כמו שנאמר:
"כִּי עָלֶיךָ הֹרַגְנוּ כָּל הַיּוֹם נֶחְשַׁבְנוּ כְּצֹאן טִבְחָה" (תהילים מ"ד, כג').
אתה מוכן ללכת אחרי הקב"ה כמו הצאן שהולך אחרי הרועה?
ככה? בתמימות, לעשות מה שהוא רוצה?
אתה סומך על הקב"ה - שהוא יראה לך את הדרך?
אתה רוצה להתפלל בכוונה 'על באמת'? אבל, בפועל:
אתה מגיע לתפילה ו... העיניים כבדות... ורק רוצות להיעצם...
ואתה לא יודע מי דופק לך על הראש עם פטיש...
והטלפון רוטט בלי הפסקה...
'בא' לי לבכות - אבל, רציתי - באמת רציתי! לא יוצלח שכמוני!
ביטול הרצון – הוא הקורבן שהקב"ה מחכה לו!
אתה צריך לבטל את הרצון שלך, לרצון של - בעל הרצון!
לדוגמא: אתה רוצה להתפלל עכשיו בריכוז, עשית כל מה שאתה יכול כדי שתצליח להתפלל בכוונה: אתה לא רעב ולא צמא, וסגרת את הטלפון... אבל, עדין... בתפילה הראש והלב טיילו ב... וקנו...
אתה באמת רצית להתפלל 'נורמלי', ועשית כל מה שיכולת...
הקב"ה רוצה את - הלב שלך!
ויתרת על רצונך, רצית לעשות את הרצון של - בעל הרצון!
זה הרצון של בעל הרצון –שתתן את הלב ואת הרצון שלך!
הקב"ה אומר, תן לי את הלב שלך – אני בודק את הלב, לא את התוצאה!
אם הקב"ה היה רוצה שתצליח – הוא היה עוזר לך להצליח!
אבל, לפעמים הניסיון שונה ממה שאנו חושבים, הניסיון שלך כרגע הוא שמאוד תתאמץ ותרצה להצליח - ולא תצליח!
עכשיו, יש לך בחירה - מה לחשוב ולהרגיש אחרי שנכשלת?
היכן נמצא עדיין רוצה לעשות את הרצון של 'בעל הרצון'?
והתשוקה? 'אין תשוקתם אלא לאביהם שבשמים'?
זה לב ליבו של הדיון! זו הפויינטה!
ככה הקב"ה רוצה שתעבוד אותו – דווקא ככה!
הכישלון – ותוצאותיו, הם הקורבן שאתה מקריב!
איך אתה מתמודד עם האכזבה והכישלון?
הרצון ה'מעוך' ששורף לך את הלב? הקורבן שעולה לה' יתברך!
דווקא זה מה שמפאר ומרומם את שמו של ה' יתברך בעולמות העליונים.
'יותר טוב אחת בצער ממאה שלא בצער' – דווקא עשיה מתוך קושי וצער, כשלון וחיזוק הרצון להשקיע - הם רצון ה'!
הבחירה תמידית – היא הקורבן:
והיא הזכות הגדולה ועצומה! ותזכור - 'לפום צערא אגרא'!
שעת תפילה – שעת מלחמה!
אתה רוצה להתפלל בכוונה, הרצון הוא הקורבן, שגורם לך:
לוותר על הרצון האישי שלך, הוויתור קשה או 'קורע' אותך?
אומר רבי נתן שעליך אומר הזוהר הקדוש:
"שֶׁזֶּה בְּחִינַת תְּפִלָּה שֶׁהִיא בְּחִינַת קָרְבָּנוֹת".
סה"כ תפילת מנחה, למה התפילה הופכת ל'קרב' מתיש?
אין ריכוז אין 'השראה' בתפילה, אבל - זה זה!
זה בדיוק מה שרוצים ממך! המאבק הזה הוא קורבן!
'ההשתדלות שלי – ההצלחה – בידי ה''!
אני 'קבלן' עשיה - ולא תוצאה!
התפילה היא במקום הקרבת קורבן, אבל:
הרצון והמסירות נפש, הם הם עצמם הקורבן:
"בְּחִינַת "כִּי עָלֶיךָ הֹרַגְנוּ".
על מה אתה מוכן למסור נפש? על מה אתה 'מת'? זה הקורבן!
רוצה? ולא נותנים לך?
אומר רבי נתן, האדם רוצה דבר שבקדושה, הוא דווקא יתקל בקשיים:
"רַק שֶׁאֵין מְנִיחִין אוֹתוֹ" – רוצים שהאדם יחזק את הרצון:
"כִּי עָלֶיךָ הֹרַגְנוּ כָּל הַיּוֹם נֶחְשַׁבְנוּ כְּצֹאן טִבְחָה".
הלכנו אחרי רצון ה' - כמו הצאן שהולך אחרי הרועה...
ואז, ה' רועי – לא יחסר!
עשה מה שאתה יכול לעשות – ואני אעשה כטוב בעיני!
מה עכשיו? "כָּל אֲשֶׁר תִּמְצָא יָדְךָ לַעֲשׂוֹת – עֲשֵׂה",
אפילו שהדימיון מייאש אותך, ומנסה להפיל אותך - אל תיפול!
הדימיון - כח המדמה הוא – יצר הרע! הוא מרמה אותך!
הוא אומר שהניסיון שלך הוא התפילה בכוונה, בשעה שהניסיון שלך הוא - איך תגיב לחוסר ההצלחה!
אתה לא נמדד בהצלחה - דווקא בכישלון!
האם תמשיך לרצות? האם תחזק את הרצון או תתייאש?
אין שום יאוש כלל בעולם! לא אין!
אומר רבי נתן: "וַה' - הַטּוֹב בְּעֵינָיו יַעֲשֶׂה".
"עליך הורגנו - נחשבנו כצאן לטבח"
אמר דוד המלך: "מזמור לדוד ה' רועי לא יחסר" אני הצאן, אבל – שלך!
אם אתה מרגיש דומה לשה, אז הקב"ה - הוא הרועה שלך!
ואז, ה' רועי – לא יחסר!
תגיד לה' יתברך שאתה מוכן ללכת אחריו בעיניים עצומות - באש ובמים!
רק "מושכני אחריך ונרוצה..."
נעורר את הרצון ונרוץ עוד שנגיע... אליך!
"כי אליך נפשי אשא" – בהצלחה!