יושב לו יהודי צדיק עמל כל השנה בתורה ויראה ספרי מוסר וחסידות שוב ושוב נושא זכרון יציאת מצרים נזכר כל הזמן, וליבו עולה על גדותיו בהרגשה שעוד ימים ספורים הוא מסב לליל הסדר ליל היציאה ממצרים, במוחו רצים רעיונות עמוקים בפרד"ס התורה ביסודות האמונה, אבל אז מבצבצת לו מחשבה קטנה שמעכירה על המחשבות... הילדים.. הילדים.. עוד פעם להתעסק איתם?? למה בלילה שכזה לא לעסוק בסודות הגאולה כראוי ללילה נדיר שכזה.
ידוע בישיבות הליטאיות שבלי אלול ראוי לא נכנסים לימי הדין, ובעולם החסידי ידוע שבלי שובבי"ם אין כניסה לשערי קדושה, וכו' ונשאלת השאלה מה הם שערי הכניסה לימי הפסח, ימי האמונה, הימים בהם נעשינו לעם?!
הגמרא במגילה מביאה להלכה שעם יש שני אדרים עושים את פורים באדר הסמוך לניסן כדי להסמיך גאולה לגאולה, החיבור הזה איננו רק כי מצאו מילים תואמת המתחרזות נפלא, אלא יש פה עומק של חיבור והכנה לחג הפסח דרך שער הפורים.
ברובד אחד ופשוט הקישור הוא דרך מהות ההצלה בחגים הללו, הצלה ממוות ברגעים שהיה נראה שאבדה תקוותנו, אם כך שבים אנו לשאול מה ההכנה דרך פורים שזה כניסה לחג הפסח, זה אירועים תואמים אומנם אבל לא תהליך של הכנה?!
הגמרא והמדרשים על חג הפורים מפנים זרקור מעניין בשעת השיא של הגזירה לאופק חריג לכאורה בתוך המכלול הענק של גזירת המן וכו' דווקא אל הילדים הקטנים שיושבים ולומדים תורה עם מרדכי הצדיק- נביא מקורות בודדים מתוך רבים!
"מה עשה (מרדכי) קבץ כל התינוקות ועיניו מלאים מים, והלבישם שקים והושיבם באפר והיו צועקים ובוכים ועם כל זה היו עוסקים בתורה, והיה המן הרשע הולך בשמחת לבו, והיה מרדכי צועק לפני הקב"ה ואמר: רבש"ע, נשבעת לאבות להרבות זרעם ככוכבי השמים ועתה נתת אותם כצאן לטבחה, זכור לאברהם ליצחק וליעקב"
"הלך המן אצל מרדכי ומצאו יושב בראש התינוקות והיו צועקים ובוכים, ומצא שם שנים ועשרים אלף תינוקות, והשליך עליהם שלשלאות של ברזל בצוואריהם והפקיד עליהם שומרים ואמר בלבו למחר אני שוחט אלו התינוקות ואח"כ מרדכי ואח"כ כל היהודים. והיו אמותיהם של תינוקות מביאים להם לחם ומים ואומרות להם בנינו אכלו שתו קודם שתמותו. מיד הניחו ידיהם על ספריהם ונשבעו בחיי מרדכי רבם שלא יאכלו ושלא ישתו אלא בתעניתנו נמות. געו כלם בבכיה עד שעלתה בכייתם למרום ושמע הקב"ה קולם ונתגלגלו רחמיו עליהם, ועמד מכסא דין וישב על כסא רחמים, ואמר:מה קול הרעש הזה ששמעתי ככבשים וכגדיים?עמד משה רבינו ע"ה לפני הקב"ה ואמר: רבש"ע אינם גדיים ולא כבשים אלא מקטני עמך הם, שהם שרוים בתענית ג' ימים ולמחר רוצה אויב לשוחטן ככבשים וכגדיים.באותה שעה נטל הקב"ה אותן האגרות וקרע אותן ובטלה הגזרה והצמיח ישועה לישראל"
עד לפה פגשנו את הנעשה בתוך בית המדרש והחלק שהתשב"ר לקחו בתהליך הזעקה בשעת המשבר, אבל ישנו חלק נפלא נוסף ועיקרי, שהוא אבן יסוד בתהליך הזה: "הלך ובקשו ומצאו בבית המדרש והיה קורא בהלכות קמיצה,אמר לו: במה אתם קורין?אמר לו: בזמן שבית המקדש קיים ציווה הקב"ה שיביא אדם מלא קומצו מסולת ויקריב אותו הכהן ויתכפר לו חטאו, אמר להם: יבוא קומץ שלכם וידחה עשרת אלפים ככרי כסף שלי"
הרב המן שליט"א מתעניין באיזו סוגיה עוסקים הילדים בבית המדרש, והילדים החדים עונים לו ומספרים לו על מה שנקרא בפרשת השבוע הקרוב על הקמיצה בזמן בית המקדש, והמן מבין את הסוגיה לעומק, המן מבין את הסוגיה הכי פרקטי שיש, הוא מבין שהקמיצה הזו שנלמדת על ידי הילדים העומק שלה זה בשורת הנפילה שלו.
השחקנים אולי המשמעותיים ביותר בתהליך הישועה במגילת אסתר הם תינוקות של בית רבן, הילדים הקטנים, מכאן היו גדולי עולם שאמרו שזה הסיבה שבחג הפורים לילדים יש חלק משמעתי ביום כולו בשמחה וששון ותחפושות ודמי פורים ועוד, כי זכותם של הילדים רבה ביום הפורים.
דווקא תובנה זו היא שער הכניסה שלנו לימי הפסח, התובנה שהילדים הם שער הכניסה שלנו לעומק הישועה, לעומק היהדות, בלי קישור ישיר של דור העתיד אל עומק ההוויה, בלי הנגשה נכונה וחיבור נכון מה היו עונים הילדים להמן כשהיה שואל אותם מה למדתם היום? הם ידעו לענות כי מרדכי ישב בבית המדרש והנגיש את פרשת קמיצה לילדים קטנים.
חג הפסח עסוק כולו בהנגשת היהדות אל הילדים, בפתיחת השער של סודות האמונה הגדולים ביותר לילד הקטן ביותר, ולפי דעתו של בן אביו מלמדו, החידוש הגדול בארבע בנים זה לא שיש ארבע בנים אלא זה שיש סוגים שונים ועל כולם צריך לחשוב להתבונן ולהנגיש, לא להשאיר ילד שרוצה או יכול לרצות מאחורה.
דרך חג הפורים אנו נכנסים לתהליך של הכנת הילדים- "משפחה ומשפחה"- ליסוד האמונה -"למען תספר באזני בנך ובן בנך"- דרך ההכנות לחג הפסח, דרך לימוד ההלכות והכנת החג, אלו הם השערים לאמונה היהודית הגדולה, עומק הימים הגדולים הללו איננו רק ליושבי בית המדרש וליודעי סוד, אדרבא מי שנוחת לליל הסדר ושם מתחיל פתאום לחייך לילדיו לאחר שבועיים של מלחמות עולם בבית, אז הוא הגיע לליל הסדר בלי לפתוח את השער הנכון, משהו שהמן הבין יותר טוב ממנו לדבר עם הילדים....
השפת אמת בפרשתנו אומר יסוד זה על אות א' זעירא שיש במילה הראשונה של הפרשה "ויקרא" "רק שבני ישראל לא היו מוכנים לקבל את התורה שנאמרה לו בשמים, שהיא בבחינת אלף רבתא, וזה הלימוד היה בקטנות מול מדרגת משה רבינו וכו' וזה שכתוב בשבילכם הוא נדבר עמי באותו השביל והדרך שיוכלו בני ישראל לקבל והנה זה ענין הקורבנות וכו'"- אומר השפת אמת לא רק הילדים צריכים הנגשה אלא כולנו כל אחד לפי דרגתו צריך שהתורה תהיה ברמתו שלו כדי שהוא יוכל להגביה עצמו בדרכי התורה, אם משאירים את התורה כקושי כסוד, זה ישאר למשה רבינו לבדו! אנחנו מנגישים לנו ולילדנו את התורה ולא מליל הסדר אלא תהליך שמתחיל מפורים לפסח ומשם לכל השנה כולה דרך פרשת הקמיצה וא' זעירא של ויקרא.
הכותב הינו ראש ישיבת ברקאי חיספין