בשבוע האחרון אנחנו עדים לשרשרת אירועים בין שתי המעצמות הגדולות, רוסיה וארצות הברית. מתיחויות תמיד היו ביניהן, דבר הגיוני בהתחשב בעובדה כי שתי מעצמות פעמים רבות מגיעות לאינטרסים מנוגדים. אבל הפעם המשבר נראה מהחריפים שהיו בשנים האחרונות. אז למה זה קורה?
ב-20 בינואר נכנס לתפקיד נשיא ארצות הברית מועמד המפלגה הדמוקרטית ג'ו ביידן, ועידן טראמפ הסתיים. השלטונות ברוסיה פקחו עין לראות מה זומם הממשל החדש בראשות ג'ו ביידן שנראה בסך הכל אדם נחמד. אלא שהשבוע הדוד ג'ו מאמריקה כעס. כעס מאוד. הדיווחים על כך שרוסיה שתלה מידע כוזב תוך ניסיון לשנות את תוצאות הבחירות היו יותר מדי בשביל להישאר הבחור הנחמד.
מאז פורקה ברית המועצות לפני קרוב ל-30 שנים, ידעו היחסים בין שתי המעצמות עליות ומורדות, וכל נשיאי ארצות הברית בתקופת כהונתו של פוטין הצהירו על הדרך שלהם להתמודד עם השליט הבלתי מעורער.
הנשיא ברק אובמה הצהיר כי "יאפס" את היחסים עם רוסיה. כלומר 'יכבה וידליק מחדש' אותו איפוס בא לידי ביטוי בהסכמי 'מקל וגזר'. לעיתים תקף בחריפות ולעיתים חתם עם הרוסים על הסכמים מדיניים כאילו היה מדובר בחברים הטובים ביותר. בוש אמר כי ינסה "להבין את נשמתו" של פוטין. טראמפ טען כי קסמו האישי יעבוד, מה שהיה נכון לזמן קצר, אבל פוטין לא מחפש חברים חדשים.
ביידן נכנס לתפקיד כשהוא חושב שלפוטין "אין נשמה", ופוטין כבר איבד אמון ביחסים אישיים, אחרי שראה כי גישה זו לא עזרה לו לממש את האינטרס הרוסי. ביידן היה צריך לבחור אסטרטגיה.
בשונה מכל נשיאי העבר, ביידן מגיע אחרי שכבר צבר 'שעות פוטין' כששימש כסגנו של ברק אובמה, שנקט ב-"שיטת האיפוס". ביידן עצמו לקח חלק באותה שיטה, כשלפי עשור במהלך ביקור ברוסיה פגש גם את נציגי האופזיציה, מה שעורר את זעמו של פוטין.
ייתכן כי ביידן ניסה בשבוע האחרון לנקוט באסטרטגיית האיפוס, ייתכן כי סתם היה כעוס בריאיון לרשת ABC. בכל אופן ביידן צריך לשים לב שלא רק פוטין צריך אותו, גם הוא צריך את פוטין.
למשל, החזרה להסכם האקלים שחשובה לו כל כך, לא תעבוד למעשה בלי שיתוף פעולה רוסי. בנוסף, רוסיה חיזקה את מעמדה במזרח התיכון בשנים האחרונות. והכי חשוב- ביידן צריך לחזור להיות מהר הדוד ג'ו הנחמד אם הוא רוצה לחדש את ההסכם לצמצום הגרעין עם הרוסים.