אם אני לא מצביע למפלגות החרדיות, זה לא בגלל המעתביקים.
בשנים האחרונות יש מקצוע חדש במגזר. המעתביקים. המעתיקים ומדביקים ידיעות. בואו ניקח מעתביק לדוגמה. נקרא לו מוישי.
מוישי הוא איש חשוב מאוד. הוא יודע, הוא ראשוני, הוא מעביר את הידיעות מקבוצות החדשות שבהן הוא נמצא אל תוך קבוצת החדשות אותה הוא מנהל. קבוצת בית הכנסת, הקהילה או העיר. יש לו קשרים בתוך בתי גדולי ישראל או לכל הפחות באתר של שאולזון. כך הוא יודע את השיקולים, הרמזים, הסיבות והמסובבים. הוא זה שנותן את האימות לידיעות והוא זה שמגיב על ידיעה שהיא פייק ניוז.
למעתביק המתחיל יש סמארטפון כשר למהדרין שחסום לאתרים ובו יש רק ווטצאפ.
אבל למתקדמים מביאים ידיעות מטויטר, פייסבוק ואף מורידים כתבות מווינט או יוטוב. זו שאלה נפוצה בקבוצות "אפשר להוריד בבקשה את הכתבה או הסירטון?" והמעתביק כאיש חסד ואיש תקשורת בכיר שיודע את המלאכה מוריד את הסירטון לתועלת הציבור והקבוצה. אגב, כל התוכניות העוסקות בחרדים מגיעות ככה אל תוככי המגזר, גם בחסומים הרמטית.
עכשיו מה העניין שלי עם המעתביקים ואיך הם קשורים לבחירות?
ובכן, מציאות המעתביקים שגם אני הייתי ועדיין חלק ממנה. פגעו בצורה קטלנית בציבור החרדי. בשלושה מישורים.
1. המעתביקים הם "מגיני הציבור החרדי".
הם הראשונים למצוא את השמויגר התורן שהעז להגיד מילה נגד הציבור החרדי, ולפרסם את מספר הטלפון שלו כחלוקת ביצים ומוצרי ניקיון חינם. הם אלו שמהרגע הראשון של הקורונה נלחמו בהסתה, ברדיפה, ובאכיפה הסלקטיבית. לכאורה דבר נפלא וצודק, ואין חולק שהמגזר החרדי סבל מיחס מחפיר. אך זה בא על על חשבון החיים שלנו. בקורונה זה פגע בנו. אי אפשר גם וגם. זה או תמונות קורעות לב של שוטרים מפזרים חתונה, או תמונות קורעות לב של הלוויה.המעתביקים הלכו על הקל, על שילהוב האווירה ועל השוואות בין ההפרות שלהם לשלנו תוך התעלמות מהמורכבות של המציאות.
2. המעתביקים לא צריכים לתת דין וחשבון על שום דבר. הם לא משלמים מחיר על הפצת פייק ניוז או סתם הפחדות והם עושים את זה. נגרם נזק מהעתבקות ובציוצים שלא דורשים שום חשיבה / אסמכתא / אמת או ראיה כוללת יותר מסיפור נקודתי.
מוישי המעתביק יכתוב בחריפות ונחישות נגד אנשי הפלג הירושלמי שהעזו לחסום את הכביש בכניסה לבני ברק ולחסום את אישתו. אך יום למחרת כשיתפרסם תיעוד על חרדי מוכה - כן אותו אחד שחסם את הכביש - הוא יכתוב טור נוקב על הקלגסים הנאצים, ויעלה סטטוסים נזעמים נגד חדשות 12 שהעזו להכליל את כל החרדים כחוסמי כבישים. הוא יעצב בפוטושופ תמונה של בני ברק כמחנה ריכוז בעקבות הסגר, מצד שני לא תהיה לו שום בעיה להאשים את בתי החולים ברצח והזנחת חרדים בעקבות העומס.
שמורה לי התכתבות עם מעתביק חשוב שכשלפני שנה - עוד בטרם היה זה פופולרי להביע דעה בעד החיסונים - שלח אין ספור ידיעות כזב והפחדות בנושא - והנה שבוע שעבר כתב בדיוק ההפך, שצריך להוריד את הראש למתנגדי החיסונים כי הם רוצחים ממש.
3. עד לפני שבועיים זו הייתה עובדה ברורה ונחרצת שהפעם לא מצביעים ליהדות התורה. הרי איפה הם היו כשהיינו צריכים אותם. המעתביק ידע להצביע בנחרצות על כל אותם מקרים שהחכים נעלמו. "איפה הייתם כשהיינו צריכים אתכם בנסיעה לאומן" או "איפה הייתם כשלא נתנו לנו לעלות לירושלים" "ואיפה הייתם כשלא נתנו לנו את המלונית שרצינו" כשהאמת היא שהח"כים ועוזריהם השתדלו ועשו, אבל הם היו מסונדלים במציאות הקורונה.
***
ראיתי סירטון של גפני בו הוא מחזיק בידו מריצה וזועק בפאתוס: "הוא (ליברמן) יודע מה זה מזבלה כי הוא מריח את זה כל הזמן. הוא אנטישמי, בעל רקע פסיכולוגי. עבר עבירה על החוק וצריך להעמיד אותו לדין. *המריצה הזאת נראת יותר טוב ממה שהוא נראה*."
תשמעו. מה נאמר. בוגר ממש. החזיר להם חזק. אין, שבר אותם. הראה את הפרצוף האמיתי.
אבל עד כמה שזה שיעשע אותי לפחות אחד מהמעתביקים שאני מכיר העלה את הסירטון המגוחך הזה לסטטוס שלו עם הכיתוב: "סוף סוף התעוררו". אז טרחתי ושאלתי אותו, האם זה אומר שאתה מצביע ליהדות התורה והוא ענה שעם כל הכבוד ליהדות התורה ושס, הפעם רק סמוטריץ. אז בואו נדבר על סמוטריץ ומה בדיוק הם מצאו בו.
1. הוא ובן גביר ימניים נחרצים. וברצינות - הקנאה לדבר השם, קוסמת לרבים. אין כמו מלחמות בשביל לעשות טוב על הלב. בעיקר למעתביקים.
2. בסמוטריץ' יש את מה שאין בנציגים שלנו, ואתן כמה דוגמאות - בעיני הם מלמדות על הכלל.
אני אישית פניתי כמה פעמים לדובר עיריית מודיעין עילית בבקשת תגובה לנושאים עירוניים עליהם כתבתי ככתב כיכר השבת, האיש לא טרח לענות. בהרגשה שלי זה פשוט כי אני לא שווה יחס.
פניתי לפני כחודש לנציג ציבור חרדי בבקשה להכניס איזשהוא פרוייקט חינוכי. הבנאדם החליט שזה לא מתאים לו וכשאמרתי לו שאני מגיע אחרי התייעצות עם רבנים וזה נעשה על פי דעת תורה - הוא הגיב ב: "אל תגיד לי מה זה דעת תורה".
לפני כמה שנים, ערכתי פרויקט של זהירות בדרכים. היחס שקיבלתי היה בעיקר מזלזל. אני יודע שיש המון המון עוזרים פלמנטרים נחמדים, יעילים, אדיבים ומקסימים. אבל זה לא מתקרב לזמינותו ואדיבותו של סמוטריץ' - אליו יש לי גם הכרת הטוב אישית בקידום כביש הגישה למודיעין עילית ובעוד כמה סוגיות תחבורתיות בהן תמיד הוא היה זמין, אדיב ונחמד. ואותי כמעתביק זה קנה.
אבל רגע רגע. האם אני מצביע לחבר הכנסת בגלל שהוא ענה ועזר לי אישית?
האם אני באמת חושב שהיה לחברי הכנסת מה לעשות יותר בהתמודדות מול הקורונה?
האם גם אני חושב שחברי הכנסת אמורים להילחם במלחמות הקטנונית על דוח כזה או דוח אחר?
התשובה היא שלא.
חברי הכנסת אמורים לטפל בנושאים המהותיים, בחינוך אמיתי תוך דאגה לעתיד אמיתי לילדינו, גם אלו שלא הולכים להיות ראשי הישיבות הבאים. הם אמורים לטפל בסוגיות אקוטיות של יהדות. בפיתרון אמיתי של סוגיית הגיוס. תעסוקה, דיור, וכמובן גיור, צבא ודת ומדינה.
אבל איזה פתרון יש? אתם וודאי תשאלו.
ואני אענה שאני לא יודע. אבל בחייאת. אחרי שנים שנים של מפלגות חרדיות חזקות ובעלות כוח. האם ראינו פתרונות? האם ראינו שינוי? האם ראינו ירידה בשנאה? האם מישהו חושב שהפעם סוף סוף ימצא מענה לבעיות האקוטיות מהן אנחנו סובלים? לא ולא.
האמת, גם לי אין פתרון. אני רק חושב בקול שלא בטוח לי שלא היה יותר טוב אם לא היו כאן מלגות חרדיות, דתיות סקטוריאליות. אבל בדיוק בשביל השאלה הזו יש את גדולי ישראל לשאול. כי לי אין תשובה. אני לא מתיימר לדעת ולהבין הכל. אני לא מעתביק.