גופא. איבעיא להו, בדין חיוב ההצבעה בבחירות הקרובות, "חרד" הבא להצביע בבחירות - יוצא ידי חובתו בשלשול ג' או ש"ס לקלפי בדווקא, או דילמא, גם בהצבעה למפלגה שאיננה חרדית סגי, ובלבד שהצד השווה שבה שגם היא בנויה מיהודים שומרי תורה ומצוות, ואף משלימה למניין 61 את גוש ישראל הראשונה והמסורתית.
בשלמא למאן דאמר "חרדי מצביע למפלגה חרדית", אתי שפיר. אלא למאן דאמר סגי ליה גם בהצבעה למפלגה שאינה חרדית, במה הוא "חרדי" איכא למימר?
אחרי ההקדמה הזו, הנה הזדמנות לעשות קצת סדר בעולם המושגים. מהו חרדי, מהי חרדיות, ומה נפקא מינה יש בסממנים חיצוניים - כל עוד בלבב פנימה אתה "חרד" לדבר ה'?
המשפט הבא אולי יקומם בהתחלה את החרדים וישמח את תומכי ישראל ביתנו, אבל אם תקראו עד הסוף - תבינו בדיוק מה הכוונה. ובכן: חרדיות איננה יהדות. בום!
זאת ועוד: כל מי שסובר / טוען / מסביר ו/או סתם בטוח שהחרדיות היא היא היהדות וכל היתר סרו מן הדרך, אינו אלא בור ונבער. היהדות היא יהדות, והחרדיות היא חרדיות, אלו הם שני מושגים שונים.
צודק מי שטוען, כי החרדיות היא המצאה של מאתיים השנים האחרונות. אכן, עד אז היהדות התקיימה ללא היצירה ששמה "חרדים". לא היו קהילות "חרדיות", היו קהילות יהודיות, גם לא היו מפלגות חרדיות, וגם קוד הלבוש החרדי המחייב - זה מקרוב בא. אכן הכל המצאה טרייה.
אז מהי כן חרדיות? ובכן, חרדיות היא תבנית. מסגרת תרבותית קהילתית, שנועדה לסייע לשמר את חיי שומרי התורה והמצוות ואת הדור הבא שלהם באותה דרך, ולהתמודד באמצעות אותה מסגרת תרבותית, עם הפיתויים ועם רוחות התקופה.
ה"חרדיות" הומצאה במאה ה-18 כתרופת נגד לתנועת ההשכלה שכבשה את הקהילות היהודיות וגרמה ליהודים רבים להשיל מעליהם עול תורה ומצוות. ה"חרדיות" היא אוסף של כללים תרבותיים, הכוללים לבוש חיצוני ייחודי, היבדלות, אופן ניהול של מוסדות החינוך, ניהול חיי הקהילה ועוד.
זו אינה "סתם המצאה". הבסיס לכך מופיע במקורות. בני ישראל נגאלו ממצרים בזכות ארבעה דברים, שניים מתוכם הם "שלא שינו את שמם ולא שינו את לשונם". גם ההלכה הקובעת שבשעת השמד יש למסור את הנפש על ערקתא דמסאני (שינוי בשרוך הנעל), היא פועל יוצא של ההכרה בחשיבות הסממנים החיצוניים לשמירה על המשכיות החיים היהודיים.
מנגד, מי שיטען שהקפדה על כללי ה"חרדיות" היא מצווה, וזלזול בה היא עבירה, הוא ללא שום ספק נבער מדעת. אין שום משמעות דתית לכיפה שחורה על פני כיפה סרוגה. אין אף משמעות הלכתית לבחירה בספודיק על פני חולצת טריקו שחורה. מבחינת היהדות אין שום הבדל. אדרבה, לפעמים עודף ההתמקדות בטפל מביאה להזנחת העיקר, ואפילו לזלזול מופגן בהלכה, למען חלופה של הקפדה על "חובה" קהילתית נטולת כל משמעותית הלכתית.
אז מה בכלל הטעם בחרדיות? תשאלו. ובכן, במבחן התוצאה, ה"חרדיות" היא הדרך היחידה שמצליחה לשמר את רוב רובם של חבריה כשומרי תורה ומצוות. הם, בניהם ובני בניהם.
לשם ההשוואה, בציונות הדתית המצב לא מלבב. שמעתי לפני כעשור במסגרת הרצאה מפרופ' ידידיה שטרן נתון עצוב: 40% מבני הציונות הדתית מסירים את הכיפה במהלך שירותם הצבאי. זהו מבחן התוצאה בין המסגרת התרבותית החרדית, לבין החלופות. ה"חרדיות" הוכיחה את עצמה כדרך שמספקת את התוצאה באחוזים גבוהים עבור מי שמעוניין שהדור הבא שלו ימשיך בדרך האבות.
לענייננו. ההצבעה בבחירות איננה הלכה. ג' או ש"ס לא מופיעות בשום מקום בשו"ע. גם עם "ועשית ככל אשר יורוך" ניתן להסתדר ולמצוא רבנים שתומכים במפלגות מכל הסוגים והמינים. אבל, ההצבעה בבחירות היא חלק מהשיוך החרדי. מי שמחויב ל"חרדיות", מי שמחויב לדאגה איך ייראה הדור הבא שלו, מי שמתנהג בהתאם לכך בפועל ולא רק בלב, ההצבעה למפלגה חרדית היא חלק מכך.
אי אפשר לנהל את המחויבות הזו ל"חרדיות" למחצה, לשליש ולרביע. שהרי עיקר מהותה של החרדיות זו המחויבות המוחלטת, לעומת האופציות האחרות שחרתו על דגלן שילוב ופשרות, ניסו וכשלו.
בחירה במפלגה היא בעיקר בחירה עצמית, האם אתה חלק מהמסגרת החרדית. יש לשיוך הזה גם השלכה על הדור הבא שלך. אבל בעיקר - יותר מאשר לבחירה הזו יש משמעות דמוקרטית, פרקטית ותועלתית, הבחירה הזו היא בעיקר בחירה בעצמך – לאן אתה שייך. חרדי, או כל היתר? כעת, תעשה את הבחירה שלך.
גיליון 'חלקי בעמלי' המלא
