השבוע מתארח בתוכנית 'המבדיל', דור כהן, במאי ומנחה סדנאות תוכן כדי לדבר על היציאה מתוך הנינוחות השגרתית בשביל לחשוף מקומות בנפש שלא הכרנו קודם.
את תחילת דרכו עשה כהן בעיסוק ברפואה טבעית, אך כעבור שנים אחדות הרגיש שמשהו חסר עדיין, והחיפוש אחר משמעות לא מתקדם. אחרי שקיבל הצעה, בגיל 23 הוא פונה אל התיאטרון.
על הסדנאות הראשונות כהן מספר שהיו מאוד מביכות, לצעוק, לעשות קולות ועוד טכניקות הם רק חלק מהדרך לפתוח איזשהו משהו פנימי שחסום בנו.
בהמשך כהן מפתח דרך לימוד התיאטרון ודרך קואוצינג ועוד שיטות שלמד - מודל חדש לחוויה שאיננה דרך לימוד פורנטלי של הסבר והבנה, אלא דרך תנועה.
אחד הדברים החשובים ביותר בתיאטרון הוא להיות נוכח, ממש כאן ועכשיו, מאחר ואם השחקן איננו נוכח, גם לקהל שפינה את זמנו על מנת שהשחקן יהיה עסוק בו, יש דברים אחרים לעשות.
כהן מנסה לקחת את הרעיון של הנוכחות אל תוך הסדנאות, דרך קול ותנועה לגרום למשתתף להיות נוכח ממש פה. לדבריו של כהן, הרעיון הזה של נוכחות הולך להיות מבוקש בהמשך במיוחד עכשיו, כיוון שבשנה האחרונה בפרט ובעולם בכלל התחלנו להתעסק במסכים, אדם יכול לשמוע הרצאה ותוך כדי להתעסק בעוד אלף דברים אחרים, ולאט לאט איבדנו את הנוכחות.
השלב הבא במשחק הנוכחות הוא לראות את עצמך גם מבחוץ, כלומר, בכל משחק ישנו הפרדוקס הקיומי, מצד אחד אתה רוצה להיות כולך בפנים, ומצד שני, אתה לא באמת הדמות, אתה רק משחק דמות, ולכן ישנם גבולות ברורים שהשחקן צריך לשים לעצמו.
האיכות שנותנת לנו ההסתכלות מבחוץ תוך כדי הוויה היא היכולת לבחור בהחלטות נכונות תוך כדי משחק - תוך כדי חיים - אתה מנהל את החיים שלך ולא נסחף, ובמילים אחרות, לעשות מדיטציה תוך כדי תנועה.
בסדנה כהן לוקח את המשתתף ומכניס אותו אל תוך מציאות כזאת שממנה הוא כל הזמן מנסה לברוח, עשרות הסחות דעת מושכות את מחשבתו, ובעצם לולי כהן, המשתתף היה רוצה לברוח מהסיטואציה הלא נעימה.
בתכנית האירוח "המבדיל" מתארחים מידי שבוע, יוצרים, אמנים, אנשי תרבות ודמויות שונות מרחבי העולם, שידברו על נקודות אור שונות שפגשו במהלך חייהם.
את התכנית מגיש האמן והיוצר זלמן שטוב, בהקדמה של הבדלה בסגנון קרליבך, וברעיון קצר מתוך הפרשה. שבוע טוב וחורף בריא.