פעם אחת בליל שבת אמר הבעל שם טוב הקדוש: "תמהני, בליל שבת בשעת התפילה חיפשתי את גיסי רבי גרשון בכל ארץ ישראל ולא מצאתי אותו, ובשבת בבוקר בשעת התפילה ראיתיו בארץ-ישראל, ואיני יודע מה אדון בזה, אם לא שהלך חוץ לתחום" (שהוא חילול שבת).
אחרי כמה שנים כשבא רבי גרשון אל הבעל שם טוב הקדוש, שאלו על כך, ורבי גרשון לא ידע להשיבו, כי לא זכר מה היה באותה שבת.
לאחר זמן, נזכר רבי גרשון שנתנו לו מצות ברית מילה בעכו, ועל כן, שבת שם את השבת.
וסיפר על כך: בעכו יש שני בתי-כנסת, אחד שנחשב כנמצא בחוץ-לארץ, ואחד שנחשב כנמצא בארץ-ישראל (עפ"י ירושלמי שביעית פרק ו), והלכתי והתפללתי בליל שבת בבית-הכנסת שבחוץ-לארץ, ואחר-כך כאב לי ליבי על דבר זה, מדוע לא התפללתי בבית הכנסת הנחשב כנמצא בארץ-ישראל, על כן למחרת הלכתי והתפללתי בבית-הכנסת הנחשב כנמצא בארץ-ישראל.
סיפר נוסף שנותן קצת נחמה ללב:
סיפר הגאון הקדוש מבעלזא בקשר לבעל שם טוב הקדוש:
"פעם אחת ראה בחלום שהוליכו אותו לגן עדן העליון, והראו לו חומות ירושלים שלמעלה - החרבות, ועליהם היה מהלך איש אחד מחומה לחומה, ושאל: מי הוא זה האיש? והשיבו לו כי הוא רבי ישראל בעל שם טוב הקדוש, שנשבע:
שלא ירד משם - עד שייבנה בית המקדש במהרה בימינו, אמן!
(מכתב מהגאון בעל דעת תורה).
מאמרותיו של הבעל שם טוב הקדוש 'צידה לדרך' לשבוע טוב ומבורך:
אומר הבעל שם טוב הקדוש: "ישב אדם ולא עבר עבירה – נחשב לו כאילו עשה מצוה. וזהו: ולא דרכיכם דרכי".
האם היינו חושבים, שאם אדם לא עובר עבירה, הדבר יכול להיחשב לו למצוה?!
הקב"ה חושב כך, כי רחמיו רבים על האדם, כי דעתו אינה כדעת בשר ודם.
הקב"ה רוצה ש"לא ידח ממנו נדח" הוא רוצה שכולם יתקרבו ויחזרו אליו, ולכן, הוא אינו מחפש את האדם ב'סיבוב', אלא, מחפש איך למצוא טוב ולהיטיב לאדם, ואפילו לא לפי מעשיו, והעיקר שהאדם יבין שהוא אוהב אותו, יותר ממה שאבא אוהב את בנו היחיד שנולד לו לעת זיקנתו.
הקב"ה רוצה שנעריך כל מעשה טוב שאנו עושים, כי כל מעשה טוב מרומם את האדם, ועוזר לו לחזק את הרצון ולהמשיך לעשות את הבחירות הנכונות, ולעמוד בניסיונות הלא פשוטים שהוא מתמודד איתם.
כדאי לזכור, שכל מעשה או פעולה טובה שהאדם עושה, או שחושב, הוא עושה נחת רוח ושעשוע לה' יתברך, ולא ניתן לתאר ולשער כמה שווה כל מעשה טוב, ומה עוזרת לאדם כל זכות שהוא צובר, והיכן היא תעמוד לו.
כולנו צריכים זכויות, כל מלאך ממליץ טוב בעדנו, ומזכה אותנו בדין.
ולכן, אסור לאדם לזלזל בשום ניסיון שהוא עמד בו והתגבר, מחשבה דיבור או מעשה, כי יתכן, שדווקא הדבר שנראה בעינינו קטן, דווקא הוא שיעמוד ויהיה מליץ יושר בעדנו – בשעת הצורך.
יהי רצון שנזכה לגרום נחת רוח לבוראנו, והוא ימליץ טוב בעדנו – ויגאלנו, אמן!