בית המשפט הגבוה לצדק דן היום (שני) בעתירות שהוגשו כבר לפני 15 שנים, כאשר גויים שהתגיירו בגיור רפורמי או קונסרבטיבי, דרשו להכיר בהם על פי חוק השבות, בג"ץ מתח ביקורת על העבודה שהכנסת לא קיבלה החלטה בנושא במשך 15 שנה.
העותרים שבאו לישראל ממקומות שונים ברחבי העולם, ועברו בה הליך גיור בקהילה מסורתית (קונסרבטיבית) או רפורמית, דרשו הכרה בהם.
העותרים עתרו לבית משפט זה לאחר ששר הפנים – המשיב – דחה את בקשותיהם לקבל אזרחות ישראלית כיהודים מכוח חוק השבות. הרוב המכריע של העתירות הוגש עוד בשנת 2005.
השופטים שבו והדגישו את הסחבת בה נקטה המדינה ואמרו: "החלטנו עד עכשיו להימנע מהכרעה על מנת לאפשר קידומה של חקיקה מסודרת בנושא. אולם, איננו יכולים לחכות עד בוש, כאשר זכויותיהם של אנשים עומדות על כף המאזניים, וחקיקה בנושא כלל לא נראית באופק".
נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות אמרה: "לא מדובר בשאלה דתית, ומשהמחוקק לא הכריע בה במשך למעלה מ-15 שנים, לא ראינו מנוס ממתן פסק-דין בעתירות".
"בכך", הוסיפה חיות, "אין כדי למנוע מן הכנסת לצקת בעתיד תוכן נוסף או אחר למושג הגיור בחוק השבות, ככל שתמצא זאת לנכון".
לגבי הגיור נכתב בפסק הדין: "הליך הגיור בהן נעשה על ידי גוף דתי שהוסמך לכך בקהילה שאותה הוא משרת, בהתאם לאמות-מידה קבועות. קהילות אלו, כפי שכבר נפסק, הן חלק מהזרמים המרכזיים של היהדות בעולם. על כן הכריע בית המשפט כי כל עוד לא קבע המחוקק אחרת, יש להכיר כיהודים לעניין חוק השבות במי שהתגיירו בקהילה רפורמית או קונסרבטיבית בישראל".
ברוב קולות קבעו שופטי בג"ץ, החלטה המנוגדת לכל מסורת ישראל ועלולה לגרום לבעיות חמורות, כי העותרים המשתייכים לקהילות רפורמיות, יוכרו כיהודים לעניין חוק השבות.
השופט נעם סולברג הצטרף למסקנה המשפטית של דעת הרוב, אך סבר בדעת יחיד כי יש להשהות את מועד כניסת הצווים לתוקף ב-12 חודשים מיום כינונה של הממשלה ה-36 ,כדי לאפשר אסדרה חקיקתית.
יודגש, כי הלכה למעשה אין שום השלכה של פסק הדין של בג"צ על נישואים וגירושים, הם יישארו בכל מקרה - לא מוכרים. כל הנושא הוא אזרחות, אך גם עד עכשיו, כל המגויירים על פי בג"צ נכנסו לארץ מתוקף חוק השבות. וזאת כי משרד הפנים מחוייב בהוראת בג"ץ כבר שנים רבות לרשום את הגויים כיהודים