לפני כשנה בני גנץ הוביל בסקרים, זכה לכ-30 מנדטים ויותר. אז הוא התגאה עד כמה סיעתו מאחדת את כלל העם, אפילו נציגה מהציבור החרדי.
חלפה לה שנה ובני גנץ נלחם כעת על הקיום שלו. הסקרים מלמדים שהוא בקושי עובר את אחוז החסימה. נראה שבני גנץ חשב וחשב מה צריך לעשות בכדי לעבור את אחוז החסימה והגיע למסקנה: תקוף את החרדים וזכה במנדטים.
כואב לראות את גנץ - שניסה להסביר בשנה האחרונה שהוא לא בא לעשות פוליטיקה מלוכלכת - מתחרה על הקולות של איווט ליברמן. מה שלפיד מצהיר שלא יעשה, גנץ עושה ובגדול.
זה התחיל עם חוק הגיוס. החרדים הזהירו שגנץ משתמש בחוק כערובה להמשך קיום הרוטציה. גנץ הכחיש. חלפו חודשים והיום ברור מי צדק. גנץ, שהוכיח שאין ערך למילה שלו, מנסה כעת להסביר שהכל אידאולוגיה אמיתית.
ואולי, כשחרדי יסרב להתגייס, בגלל החשש שמי שכיהן כרמטכ"ל טובל בכזו שנאה כלפיו, אולי יהיה לכם את מי להאשים.
כך גם היה עם משבר הקורונה. בתחילה בני גנץ הרבה לסייר בערים חרדיות, להיפגש עם הציבור החרדי. לשמוע על הקשיים של המגזר. לא עוד. מהרגע שהבין שהוא צריך להילחם על אחוז החסימה, גנץ הפך את עורו. להזכיר לכם את אובססיית הקנסות?
בחודש הקרוב אנו צפויים לקבל את גנץ כאויב. הוא ימכור את נשמתו לשטן רק כדי לעבור את אחוז החסימה. לבצע את הוראות היועצים, לבקש להעביר את חוק ברית הזוגיות, לפגוע בציפור נפשה של היהדות החרדית, למרות שהוא עצמו לא מאמין בזה, והעיקר לעבור את אחוז החסימה.
הפוליטיקאים החרדים צריכים לנקוט בעמדה ברורה: לא להתייחס לאמירות ולספינים של גנץ, בדיוק כפי שהם נוהגים עם ההסתה חסרת הרסן של איווט ליברמן. לא לשרת את קמפיין האנטי חרדי שלהם. כל תגובה - תעצים את אויבנו.
והאמת, לא צריכים להיות חכמים גדולים כדי לזהות את מה שעובר על גנץ. מספיק לצטט את דבריה של מי שהייתה האשה הקרובה ביותר אליו, השרה עומר ינקלביץ', שהחליטה לפרוש ממפלגתו ואמרה: "אני לא יכולה להמשיך במפלגה הזאת, היא הולכת לכיוון אנטי חרדי". ינקלביץ' ידעה על מה היא מדברת.