יו"ר 'כחול לבן', בני גנץ, נושא באמתחתו מספר תפקידים בכירים בממשלת ישראל: ראש הממשלה החליפי, שר הביטחון, שר המשפטים ועוד.
על פי הסכם ממשלת האחדות עליו חתמו בנימין נתניהו ובני גנץ, הממשלה תהיה מיסודה שוויונית. כל החלטה תעבור באישור שני הצדדים, חלוקת התיקים תהיה שווה והשרים יחולקו לשני גושים, כאשר ראש גוש א' לא יכול לכוף שר מגוש ב'. למשל: ראש הממשלה נתניהו לא יכול לפטר את השר חילי טרופר מ'כחול לבן'.
הממשלה, שהוקמה בשם המלחמה בקורונה, הפכה די מהר לקפואה בשל ההליך הסבוך, אבל כעת ייתכן והמצב ייהפך למורכב בהרבה: מפלגת 'כחול לבן' בראשות בני גנץ מדשדשת סביב אחוז החסימה בסקרים ולא מן הנמנע שלא תיבחר לכנסת ה-24.
השאלה המשפטית שנגזרה ממצב זה הייתה מה יעלה על הסכם ממשלת החילופים, ועל חוזקו של בני גנץ סביב שולחן הממשלה?
הדוקטור איתי בר סימן טוב, מרצה בכיר בפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר-אילן ויו"ר משותף של 'האגודה הישראלית לחקיקה', הכין מסמך שמנתח את המצב הפוליטי המורכב הזה, ומסקנתו, בהתחשב ביסודות חוקתיים שהונהגו טרום יצירת המושג רה"מ חליפי לחיינו, ברורה: בני גנץ יהיה באותו מעמד עד שתכונן ממשלה, גם אם לא יהיה חבר כנסת.
"האפשרות שמפלגתו של ראש הממשלה החלופי לא תעבור את אחוז החסימה והוא לא ייבחר לכנסת החדשה עשויה הייתה ליצור פרדוקס חוקתי ותקלה שלטונית לגבי יכולתה של ממשלת החילופים לכהן כממשלת מעבר. אולם, הפרשנות הנכונה והראויה של חוק-יסוד: הממשלה מונעת מצב זה".
"לדעתי לפי הפרשנות הנכונה של חוק היסוד, דינו של ראש הממשלה החלופי כדינו של ראש הממשלה, הן לצורך סעיף 21 העוסק בראש ממשלה שחדל לכהן כחבר כנסת, הן לצורך סעיף 30 העוסק ברציפותה של ממשלת מעבר. דהיינו, לפי סעיף 30, ראש ממשלה - או ראש ממשלה חלופי - שרואים אותו כאילו התפטר כיוון שחדל להיות חבר כנסת לפי סעיף 21, ימשיך במילוי תפקידו עד שתיכון ממשלה חדשה", הסביר.
המשמעות הפוליטית משמעותית, לימי טרום הבחירות ולאחריהן: ל-40 הימים הקרובים, הד"ר בר סימן טוב מבטל את הטיעון המרכזי של גנץ מדוע יש לבחור בו, ובעצם מאפשר לו להכריז על פרישה מהמירוץ לכנסת ה-24 ערב פתיחת הקלפיות, בידיעה שמעמדו בממשלה לא יפגע עד כינון ממשלה אחרת.
בנוסף, יכול להיווצר מצב כי אם ישראל תמשיך במשבר הפוליטי הארוך ותיקלע לבחירות נוספות, ב-17 בנובמבר 2021 בני גנץ ייהפך לראש ממשלת ישראל ללא תמיכת אף אדם במדינת ישראל במשך שתי מערכות בחירות.