במהלך אירוע המיועד לציבור החרדי מטעם עיריית אלעד בתקופת בין הזמנים, מ' תושב בני ברק, הגיע עם בני משפחתו ליהנות מההופעות בפארק אלעד, ובמהלך הליכה בפארק מעד על מכסה ביוב שהיה לא יציב, נפל ובמהלך ניסיון לעצור את הנפילה, שבר את כף ידו.
בשל פגיעותיו השונות פנה מ' לעו"ד אלי מאור מבני ברק, שציין בכתב התביעה כי מרשו הובהל ממקום התאונה באמצעות רעייתו למוקד רפואה דחופה של קופת החולים שלו, ומשם לאחר שנבדק קיבל הפניה לחדר מיון בבית החולים, ושם לאחר שלא ניתן היה לבצע קיבוע של השבר באמצעות גבס, הוחלט על ניתוח לקיבוע השבר, שבוצע בסמוך לתאונה וידו של מ' הושמה לאחר מכן למשך חודש בסד גבס.
כתב הגנה המכחיש פרטי האירוע ונסיבותיו, הוגש מטעם עיריית אלעד וחברת הביטוח שלה. במהלך הדיון הראשוני בפרטי התביעה בבית המשפט בנוכחות מ', טענה בין היתר חברת הביטוח כי יש להטיל ספק כביכול בגרסתו של מ' לתאונה, מאחר ולא צוין במסמך הרפואי הראשוני שהוא אכן נפל כתוצאה ממכסה ביוב לקוי וכי הדבר בכלל נוגד השכל הישר.
מנגד טען בא כוחו של מ', עו"ד אלי מאור, כי כאשר מ' הגיע לחדר המיון הראשוני, כשהוא נאנק וזועק מכאבים, לא עלה בדעתו לפרט לפרטי פרטים את נסיבות התאונה לאשורן, והוא הסתפק בלציין שנפל במהלך אירוע בפארק, ודי בכך בנסיבות העניין ובהתאם להלכות של בית המשפט העליון, כדי לחייב את עיריית אלעד וחברת הביטוח שלה לפיצויים ע"פ דיני הנזיקין בישראל בכלל ובפרט לעניין נזקי גוף.
עוד טען עו"ד אלי מאור כי ישנם תקדימים רבים במסגרת פסקי דין רבים של בתי המשפט השונים, שחייבו עיריות שונות בישראל בהתאם לפקודת העיריות לאחריות בנזיקין גם על תקינות מכסי הביוב, ועל כן אין מנוס אלא מלחייב את עיריית אלעד בנזיקין לתשלום מלוא נזקיו של מ' הממוניים והלא ממוניים, גם בהתאם להלכות משפטיות אלו.
לאחר הדיון בבית המשפט ובהמשך להצעת בית המשפט לפשרה בין הצדדים, נוהל מו"מ לפשרה מהירה ע"י ב"כ התובע מ' עו"ד אלי מאור ובין ב"כ עיריית אלעד וחברת הביטוח של העירייה, איילון חברה לביטוח, וסוכם על פיצויו של מ' בסכום של לא פחות מ- 500,000 ש"ח עבור תאונה ברשות הרבים בעקבות נפילה וחבלה ממכסה ביוב, שהיה בתחום השיפוט של עיריית אלעד.
לאחרונה, הוגש הסדר הפשרה לבית המשפט השלום בפתח תקווה, וניתן לו תוקף של פסק דין מחייב ע"י כב' השופטת ריבה שרון.