דף עט
*כזית בפסח. *מחצה על מחצה.
א. ר"נ ורבנן פליגי בנמנו עוד חבורה ואין לכ"א כזית אי חייבים בפסח שני. ומפרשינן מאן תנא 1. שחט פסח לאוכליו וזרק את הדם במחשבת שלא לאוכליו כשר, אתי כר' נתן, או אף כרבנן ואין מחשבת אוכלין בזריקה. 2. מי שהיה חולה בעינן שיהא חלים משעת שחיטה ועד לשעת הזריקה, אתי כרבנן ואמרינן דאף ר''נ בעי גברא דחזי לאכילה. 3. שחט בטהרה ונטמאו הבעלים יזרוק את הדם בטהרה ולא תיאכל, אתי כר' נתן ואף כרבנן ואיירי בצבור שעשו בטומאה וגזרה שמא יטמאו לאחר זריקה.
ב. פסח בא בטומאה כשנטמאו ישראל כהנים או כלי שרת במת ובנטמא הסכין בשרץ פליגי, ומחצה על מחצה לרב כרוב וכ''א עושה לעצמו, לרב כהנא לל"ק אינו כרוב וטהורין עושים בראשון וטמאין בשני, ולל"ב הטמאין לא עושים כלל. והשמועות 1. משנתינו אתיא כרב דרק מיעוט נדחין לפסח שני, ואמרינן לל''ב רק מחצה כלל לא עושין, ולל"ק תני מיעוט אגב רישא. 2. טמאין עושין בשני ואתיא כל"ק, ומוקמינן שהנשים משלימות לטמאין וכמ''ד נשים בראשון רשות והטמאין הוו מיעוטא. 3. טמאין לא עבדי כלל ואתיא כל"ב, ומוקמינן שהנשים עודפות על הטהורים ונשים בראשון חובה והטמאים הוו מיעוט ובשני נשים רשות והטמאין הוו מחצה, ולר"כ שהנשים במשלימות לטהורין ובראשון הטמאין הוו פלגא ובשני הוו רובא. 4. במחצה ומחצה הטהורין עושין לעצמן והטמאים לעצמן אתיא כרב, ולר"כ תנאי היא.
שאלות לחזרה ושינון
א. המחלוקות באין כזית לכל אחד ומאן תנא (3)
ב. המח' במחצה על מחצה והשמועות (4)