החזן והמוזיקאי חברו שנפטרו באותו התאריך

החזן יוסף שליסקי (שאת סיפורו המרתק כיצד נחטף מפולין סיפרנו בטורים הקודמים) היה בעל קול טנור גבוה וגמיש, באופן יוצא דופן. סימן ההיכר שלו היה המעבר המפליא והמרשים, בין קול ה"פלסט" הגבוה והיפה שלו לקול מלא. הגוון הקולי וסגנונו הביצועי היו ייחודיים מאוד, כיאה לאחד מגדולי 'תור הזהב' בחזנות.

את היצירה "וביום השבת", הקליט שליסקי בשנת 1927 מלווה במקהלת ילדים, חליל, כינור, צ'לו ואורגן. מי שהלחין, עיבד וניצח על יצירה זו ועל יצירות רבות של שליסקי, הוא המוזיקאי הנפלא מאיר פוזנר, שלא היה מרוצה משתי ההקלטות הראשונות ואישר רק את השלישית.

בשנות העשרים, היה פוזנר לאחת הדמויות הבולטות בסצנת המוזיקה היהודית בני-יורק. שימש כמנצחו של יוסל'ה רוזנבלט ב"אוהב צדק". הלחין, ניצח והפיק מחזות באידיש ומספר לא מבוטל של יצירות חזנות, רובן עבור שליסקי - חבר נפשו.

את "וביום השבת" ביצע החזן בנימין מולר בשנת ,1988 בקונצרט המפורסם לכבודו ומול עיניו הבוחנות של החזן שמואל ויגודה. בנימין בעל קול טנור אדיר, מרעיד לבבות, מהיפים שהכרנו, משמש זו השנה ה-46 כחזן בקהילת "שומרי הדת" באנטוורפן. לביצוע צירף בנימין את בנו השני, ישראל מולר, כיום רב בצבא הבלגי ומכהן 21 שנה כחזן בבית הכנסת הגדול בבריסל שבשנת 2008 הוכתר כ"בית הכנסת הגדול של אירופה".

בכ"ב בשבט 1931, באמצע ההכנות לביצוע של האורטוריה "אליהו", כשהוא בן 40, לקה פוזנר בפתאומיות בליבו.

3 שנים לאחר מכן בשנת 1934, כשהוא בן 41, בתום ביצוע הפרק "אנא בכח" בתפילה, לקה שליסקי באירוע מוחי פתאומי וקרס. יוסף שליסקי שכב בבית החולים משותק בכל חלקי גופו במשך 21 שנה! עד שהלך לעולמו גם כן בכ"ב בשבט, בדיוק כמו חבר נפשו, מאיר פוזנר.

יהי זכרם ברוך!