1:
וישמע יתרו כהן מדין חתן משה את כל אשר עשה אלוקים למשה ולישראל עמו כי הוציא ה׳ את ישראל ממצרים״.
לכאורה קשה הרי כתוב שאסור להזכיר לגר ולבעל תשובה את חטאיו הראשונים ומדוע צריכה התורה לכתוב שיתרו היה ״כהן מדין״ ולהזכיר את העובדה שהיה כהן לעבודה זרה?
חז״ל אומרים שלא היו מקבלים גרים בימי דוד ושלמה מכיון שבתקופה זאת היה עם ישראל בשיא תפארתו וכנראה שכל מי שבא להתגייר עשה זאת מטעמי נוחות גרידא ולא מהסיבה האמיתית של אהבת ה׳.
ואם כן אפשר לשאול איך גייר שלמה המלך את בת פרעה? הרי אסור היה לקבל גרים בתקופתו?
ההסבר הוא שבת פרעה אינה חשודה שבאה להתגייר מטעמי נוחות כספיים שהרי לא היה חסר לה כלום בבית אביה ולכן היה מותר לגיירה ולפי זה אפשר להסביר מדוע מזכירה התורה שיתרו היה כהן מדין, כדי להסביר לנו שיתרו אכן התגייר מהסיבות האמיתיות של אהבת ה׳ ולא מטעמי נוחות כי הרי ככהן מדיין הוא היה איש עשיר ומכובד ביותר ובכל זאת החליט לוותר על הכל כדי להדבק בה׳ ובעם ישראל.
2:
שני לוחות הברית מחולקים לוח אחד למצוות של בין אדם למקום ולוח אחד לבן אדם לחברו.
מעניין לראות שמצוות כיבוד אב ואם נמצאת בחלק של בן אדם למקום וכמה סיבות לדבר.
כדי להבין את מהותה של מצוות כיבוד אב ואם צריכים לחזור רגע אחורה לתחילת עשרת הדברות.
הרש״ר הירש מסביר שיציאת מצרים ומתן תורה הן שתי עובדות יסוד בעם ישראל ואנו יודעים ומכירים בהן כאמיתות הסטוריות. עכ״ל.
יציאת מצרים היא עובדת יסוד חשובה, כי היא הסיבה לקשר החזק שלנו להקב״ה כעבדים וכבנים.
לולא יציאת מצרים לא היה נוצר עם ישראל ואבות אבותינו וכל הדורות היו נשארים עם של עבדים.
ע״י שהוציאנו הקב״ה ממצרים עברנו מבעלותם של מצרים לבעלותו של הקב״ה וב״נעשה ונשמע״ בקבלת התורה השלמנו למעשה את הקשר המוחלט שלנו לקב״ה ע״י ההתחייבות לקיים את התורה.
סיפור יציאת מצרים חייב לעבור מאבא לבן עד סוף כל הדורות כמו חוזה חשוב שאסור בשום אופן לאבדו.
אם כן אפשר להבין שכל מהותו של עם ישראל תלוי בשמירת המסורת מהורים לילדים שתלוי בעצם בכיבוד הילדים להוריהם.
ילד שלא יכבד את הוריו, לא יצליח ללמוד ולקבל מהם ויפגע בשרשרת החשובה של העברת המסורת מאב לבנו ואחד כזה, גם ילדיו לא יכבדו אותו וגם הם יגרמו להפסקת המסורת.
יוצא אם כן שכיבוד אב ואם הוא אבן יסוד הכרחי להמשך קיומו של עם ישראל ולכן מוזכר בחלק הראשון של עשרת הדברות.
3:
יש קשר ישיר בין כיבוד אב ואם לבין יראת השם וכבודו.
הגמרא בקידושין אומרת ״ת״ר, נאמר כבד את אביך ואת אמך ונאמר (במשלי) כבד את ה׳ מהונך, השווה הכתוב כבוד אב ואם לכבוד המקום״ ובהמשך הגמרא אומרת מה להלן בחסרון כיס אף כאן בחסרון כיס.
יש לנו חובה לכבד ולדאוג להורים שלנו ולהקדיש להם גם מכספנו וגם מזמננו, והתורה הקדושה מבטיחה שמי שיקיים את זה יזכה גם באריכות ימים וגם יגרום שנזכה להשאר בארץ ישראל.
בנבואת יחזקאל כתוב שאחד הדברים שגרמו לגלות עם ישראל היה שלא הקפידו בכיבוד הורים.
״אב ואם הקלו בך.. והפיצותי אותך בגויים וזיריתיך בארצות״ (יחזקאל כ״ב)
המפרשים אומרים שמהכתוב ״למען יאריכון ימיך״ אפשר להבין שמי שלא יקיים חס וחלילה את כיבוד אב ואם יכול לגרום את ההפך, מכלל הן אתה שומע לאו.
4:
ראיתי בספר ״נאות דשא״ של ידידי היקר הרב דוד שאול גרינפלד מאלעד וורט יפה.
כתוב ״לא תחמוד בית רעך לא תחמוד אשת רעך ועבדו ואמתו ושורו וחמורו וכל אשר לרעיך״.
התורה מתעכבת בפירוט על סוגי הדברים שאדם עלול לחמוד ואם כן מדוע מסיים הפסוק בהכללה ״וכל אשר לרעיך״?
אם כל דבר ששייך לרעך אסור לחמוד, מדוע יש צורך לפרט אמתו שורו וחמורו וכו׳?
וכך כותב ידידי ר׳ דוד היקר, אם אתה חומד דבר מסויים השייך לרעך כגון רכבו היוקרתי ועיניך יוצאות מחוריהן.. הנך רשאי לקחתו.
אבל תנאי אחד עליך לקיים, קח גם את כל הצרות והבעיות שיש לו בחיים ביחד עם הרכב.
5:
אני שמח לבשר לכם שישנה התקדמות יפה ומיוחדת בנושא הטיפול בעניין ה״נוער המיוחד״ בשיתוף עם כמה אנשי מקצוע ומדריכים מעיריית בני ברק.
בשבוע האחרון קיבלתי פניות רבות של צדיקים שביקשו להרתם למשימה ולעזור במה שאפשר.
בין יתר המשימות שלקחנו על עצמנו בעזרת ה׳ ישנה תוכנית לבנות להקה חדשה שתהיה מורכבת מאותם המוסיקאים שבין הנערים והאמינו לי יש שם הרבה כשרון.
אז אחלו לנו בהצלחה ואולי עוד תראו אותם משמחים אתכם בקרוב.
בברכת שבת שלום
עמירן דביר (דבורקין) הלוי