דף עז
*קרבים בטומאה ולא נאכלים ורבי יהושע.
א. הדברים שבאים בטומאה ולא נאכלין בטומאה ומנין והצריכותא 1. בתמיד נאמר במועדו והוי תדיר וכליל. 2. כל קרבנות הצבור ילפינן שנאמר במועדיכם קמ"ל דנקרא מועד, ואף שאין בהם צד חמור. 3. עומר ושתי הלחם והקרב עמהם, שנאמר וידבר משה את מועדי ה' והם באים להתיר. 4. פסח בא בטומאה שנאמר במועדו, וכן נאכל בטומאה כיון שביאתו היא לאכילה ויש בו כרת. 5. חגיגת ט"ו לא דוחה שבת כיון שיש לה תשלומין ולכן לא דחיא טומאה.
ב. אמרינן דמשנתינו שקרבן צבור בא בטומאה אתי כרבי יהושע דקסבר אין זורקין דם בלא בשר, וקסבר שטומאה דחויה בציבור והציץ לא מרצה על אכילות וא"כ קשיא דליכא שיריים לאכילה. ומתרצינן 1. הציץ מרצה על העולין למזבח, ודחי דבעומר ליכא עולין. 2. רבי יהושע לא בעי במנחות תרתי, ודחי דאמרינן באבדו שייריה כמדת רבי יהושע פסולה וכן נראין דבריו במנחות. 3. קסבר הציץ מרצה על העולין והאכילות והא דלא מרצה זהו באבוד ושרוף, ודחי דקתני בנטמא פסול וכן לדידיה אין הציץ מרצה על העולין והאכילות. 4. למסקנא רבי יהושע בעי תרתי רק לכתחילה דקאמר שאם זרק הורצה, ודחי דפסולה משמע דיעבד ובמשנתינו באין משמע לכתחילה. 5. למסקנא ביחיד פסולות לכתחילה ובצבור באין לכתחילה דטומאתן הותרה.
שאלות לחזרה ושינון
א. הדברים שבאים בטומאה ולא נאכלים בטומאה ומנין (5)
ב. מקשינן דלרבי יהושע ליכא שירים לאכילה, ומתרצינן (5)