מסע הלוויתו של הגאון רבי יצחק שיינר זצוק"ל יצא לדרכו: בשעה זו (ראשון) חולקים רבבות בני אדם כבוד אחרון לזקן ראשי הישיבות, ראש ישיבת קמיניץ שנפטר הצהריים, לאחר שנדבק בנגיף.
מסע הלוויה יצא מישיבת קמיניץ, ברחוב יחזקאל בירושלים, לכיוון חלקה י"ט בהר המנוחות - שם ייטמן ראש הישיבה.
במסע הלוויה - מהישיבה, הספידו, ראש הישיבה הגרי"ג אדלשטיין, הגר"מ שטרנבוך, הגרב"מ אזרחי, הגר"ב פינקל, והגרב"ד ליכשטיין - ראש ישיבת קמניץ.
לאחר אמירת פרק תהילים, הכריזו בהיכל הישיבה, כי בהוראת מרן שר התורה הגר"ח קנייבסקי וראש הישיבה הגרי"ג אדלשטיין, הכבוד הכי גדול של המנוח - יהיה כאשר ישמרו על ההנחיות וח"ו שלא יגיע לידי חילול השם.
שידור חי - באדיבות שיא לייב
ראשון המספידים, היה ראש הישיבה הגאון רבי גרשון אדלשטיין, שדבריו הועברו בשידור חי ממעונו שבבני ברק - לישיבת קמיניץ בירושלים.
הגרי"ג אמר בהספדו: "ראש ישיבת קמניץ מרן הגאון רבי יצחק שיינר זצ"ל היה אדם גדול בתורה ביראת שמים במידות טובות, השפיע על הישיבה ועל כל הסביבה שלו".
"גם איפה שלא היה הקדושה של אדם גדול משפיעה על כל הדור. עכשיו ההשפעה חסרה, וזה אסון לא רק למשפחה ולישיבה אלא לכל הדור. מה זאת עשה אלוקים לנו, אלוקים עשה זאת, הכל בהשגחה, אבל מידת הדין הגיעה עלינו וצריך לתקן את המעשים שלנו."
ראש ישיבת עטרת ישראל וחבר 'המועצת' הגאון רבי ברוך מרדכי אזרחי, פתח את ההספד בבכי, על שני גדולי הדר שהלכו ביום אחד וביקש מהקב"ה, שיגיד "די לצרותנו", וסיפר על ההכרות שלהם מישיבת חברון.
משגיח ישיבת מיר הגאון רבי בנימין פינקל, סיפר על ההיכרות שלו עם ראש הישיבה - עוד כשהיה בחיידר של קמיניץ - הנהגות שמלוות אותו כל החיים.
הצוואה
הצוואה נכתבה בג' כסלו תשפ"א (הצוואה נכתבה במשך הרבה זמן, לאחר שינויים רבים) "לנכדיי, צאצאיי ותלמידי האהובים עלי בכל נפשי, הנה נאמר שידעתי אשר יצווה את בניו אחריו וכיוון שידעתי שרצוכם למלא את בקשתי, אני מבקש שכל אחד יהיה בעסק לימוד התורה מתוך עיון ושקיעות אמיתית - זה החלק הראשון".
"החלק השני של הצוואה, נתתי את ליבי לבקש דבר אחד שגופי תורה רבים תלויים בו והוא עניין ההרחקה ממכשירי התקשורת למיניהם ואבקש, שתמשיכו להקפיד מכל אותם מכשירים פסולים - אפילו כשהדבר קשה מאוד ובזה אדע, כי יהיה לי מנוחה בחיי העולם הבא".
