תרופה לפחד וחרדה שעולה – שקל!
ביום שישי סידרתי קצת את התיק שמלא כל טוב... ומצאתי שם סיפרון שכתוב עליו: "מומלץ מאוד" מאת המוהרא"ש.
לא זכרתי איך הוא הגיע לשם, עד ש'הבריק' לי הלילה שבו ישבנו בטיילת בטבריה ומישהו ביקש פרוטה לצדקה ונתן לי את הסיפרון...
מה יש להפסיד... פתחתי וקראתי... לא יאומן!
הקורונה – שיבשה את כל החיים
יש לאדם אפשרות לבחור, מה הוא רוצה להרגיש: אושר ושמחה או עצבות, פחד וחרדה? חלקנו בחרו ושלא במודעות - בפחד וחרדה.
איך לא נחיה בפחד? 'הלכה' היציבות בחיים (כאילו שפעם היתה...).
בכל רגע האדם מרגיש 'מאוים'... בידוד? עוד בדיקה? מי מונשם?
בימי הקורונה – החיים השתבשו לחלוטין!
החדשות היום מביאות רק לעצבות, פחד וחרדה. אבל, יש לנו אפשרות לבחור להיות בשמחה, איך?
אחוז גבוה מהציבור נמצא בחרדה ובאיום, האדם מפחד וירא מהמצב, ממה שהוא יודע ולא יודע, ומה יהיה הלאה? הבחירה ביד האדם!
'היכל התמורות' – לא נעים להכיר!
מוהרנ"ת אומר שיש היכל שנקרא: 'היכל התמורות', ובהיכל זה שולטף "כוחות היצר הרע וחילותיו", והאדם נמצא בהיכל זה, ע"י שהוא ממיר את האמת בשקר, רע בטוב וטוב ברע, את האור בחושך, בבחינת:
"הוי האומרים לרע – טוב, ולטוב – רע" (ישעיהו ה', ז').
והאדם לגמרי מתבלבל - והופך את הכל.
משם מגיע לאדם הבלבול והשקר, הפחד החרדה:
והעצבות היא ה'מנצחת' על ה'חגיגה'.
אדם שנמצא ב'היכל התמורות':
כל הכוחות הרעים מתחברים אליו – ושולטים בו!
העצבות, לוקחת לאדם את ה'ישוב הדעת' והוא מתבלבל, וכך ממיר את הטוב ברע:
את ההשגחה הפרטית שיש על האדם, לכפירה - שהכל 'טבע'.
ב'היכל התמורות' – הדימיון שולט על האדם!
האדם חי בדמיונות – וזהו - עיוות האמת!
החלפת ה'תמורה', מתבטאת בכך שהאדם מרגיש פחדים וחרדות, מה שנקרא:
'יראות נפולות'.
האדם מפחד מה'קורונה'! ועוד מעט לא יהיה כסף, ומה יקרה אם אהיה חולה...
האדם מפחד מהכל, חוץ... מהקב"ה!
מהי 'יראה נפולה'? ואיך מעלים אותה?
'יראה נפולה' – האדם מחליף את 'יראת ה'' ביראה אחרת, כגון:
פחד מאדם אחר, או ממקרים שקורים בדרך ה'טבע'.
הקב"ה רוצה שנכיר את גודלו ורוממותו, אבל גם - נפחד ממנו! כמו שכתוב: "והאלוקים עשה - שייראו מפניו" (קהלת ג', י"ד).
היראה מהקב"ה, היא - 'יראה טובה', התוצאה שלה מביאה יותר:
חיים וחיות, אושר ושמחה, כמו שכתוב: "יראת ה' – לחיים".
ע"י היראה, האדם מתקרב יותר לקב"ה, ומגיע לשמחה, כמו שכתוב:
"וגילו ברעדה"!
דווקא ע"י היראה והרעדה מהעונש של הקב"ה - האדם מגיע לשמחה.
ע"י יראת העונש האדם משתדל לא לעשות מה שנוגד את רצון ה', הוא עושה לעצמו דין וחשבון על מעשיו, ומשתדל לעשות את הטוב והנכון, והתוצאה:
הכל מתהפך לו לטובה, בבחינת:
"עוונות נהפכים - לזכויות".
כי לקב"ה יש רחמנות גדולה על האדם, כמו שכתוב:
"טוב ה' לכל ורחמיו על כל מעשיו".
היציאה מהיכל התמורות רק – ע"י השמחה!
רק השמחה יכולה להוציא את האדם מ'היכל התמורות', היא:
מבטלת לחלוטין את 'היכל התמורות'!
השמחה מביאה לאדם 'יראה לחיים' ולא – 'יראה למוות'!
השמחה מעלה את האדם לחיות ביחד עם הקב"ה, והיא מעלה אותו למקום שיש בו רק: 'ששון ושמחה'.
כי אצל הקב"ה למעלה - יש רק שמחה!
כמו שכתוב: "עוז וחדוה במקומו"!
ולכן, מי שקרוב לקב"ה, לא יכול להיות עצוב - רק שמח.
מה יותר משתלם?
המוהרא"ש השאיר – ירושה אוצר עצום ונהדר
המוהרא"ש הפיץ את אור תורתו של רבי נחמן מברסלב, ותלמידו המסור רבי נתן, והמשיך את המסורת, בכך שהשאיר אחריו ספרים ופרושים רבים, שיאירו את עיני האדם, ויחזקו אותו בכל מצב וזמן.
הוא הדפיס את הספרונים שמחולקים ברחובות תמורת פרוטה או שתיים, כי נהג לומר: "דיבורים הולכים לכל הרוחות, והכתב נשאר לדורי דורות".
הוא היה נוהג לענות על כל המכתבים שנשלחו אליו, והם הודפסו בהמשך בסדרת ספרים הנקראים 'אשר בנחל', וכך, הוכיח את נכונות המשפט שאמר:
"איני יודע עוד כמה זמן אזכה להיות בעולם הזה, אבל המכתבים שאני משאיר אחרי, יחזקו עוד רבבות אנשים, וזו היא הירושה שאני משאיר אחר, לדורי דורות..."
על חשיבות השמחה
הוא הרבה לדבר על חשיבות השמחה, כמה ציטוטים מספריו:
"השמחה זה כלי לקבל בו כל - הטובות שבעולם".
"יהודי צריך להחיות את עצמו עם כל נקודה ונקודה טובה שיש בו".
"אשרי מי שמשמח את נשמות ישראל, ורק מסתכל על הטוב שבעם ישראל - ואז טוב לו תמיד".
"התיקון על מה שעושים רע, היא - להיות בשמחה ולשמח את אחרים".
"מלימון צריכים לעשות לימונדה - וזה סוד - הצלחת החיים!" – מוכר?
את מי אתה עובד? מי המלך שלך?
מי נראה לך יותר גדול: הקורונה או הקב"ה?
אם האדם היה מספיק מאמין ובוטח בהקב"ה, הוא היה בשמחה ולא היה פוחד, מכיוון ש: "ה' לי לא אירא".
אם הקב"ה איתי – מה יש לי לפחד?
האדם חייב לעשות השתדלות ולנהוג לפי הכללים, ולשמור על בריאותו, אבל, הפחד הזה הוא: 'יראה נפולה'.
האדם יכול להשפיע על מצבו, אם הוא ישנן ויזכור כל יום:
מי הוא המלך שאתה עובד אותו?
מה אתה מעדיף - שמחה ואושר או עצבות ופחד?
הוא מביא משפטים, שכדאי לשנן - שמביאים לאדם רוגע ושמחה!
הקב"ה "מלא כל הארץ כבודו" - כל העולם כולו מלא אלוקות, ומסביר:
הוא 'ממלא כל עלמין', ו'סובב כל עלמין' – הקב"ה היחיד שמסובב וממלא כל העולמות, דהיינו: כל הבריאה היא - רק אלוקות!
הקב"ה עושה לכל אדם ניסים ונפלאות, רק ש"אין בעל הנס מכיר בניסו".
"לית אתר פנוי מיניה" – אין מקום או פינה או נקודה בעולם:
שפנוי מכבודו של ה' יתברך! 'הכל אלוקות ואלוקות – זה הכל'!
'אין שום מציאות בעולם – חוץ מה' יתברך'!
כל מה שהאדם רואה: דומם, צומח, חי, מדבר, ביליוני אנשים, חיות, בהמות:
הכל עצם עצמיות, חיות - אלוקותו יתברך.
השגחת ה' על האדם בכל רגע ורגע
הקב"ה נמצא בכל מקום – ומשגיח על האדם בכל שניה ושניה, ועל כל אחד ואחד, ולא משנה אם האדם מרגיש או לא, ואם רואה במוחש או לא.
כשהאדם מגיע לאמונה הזו, ורואה ומרגיש ש'הכל אלוקות', הוא זוכר,שכל מה שקורה איתו, ובעולם:
הכל הוא בהשגחה פרטית מדויקת – של ה' יתברך!
המעבר מ'היכל התמורות' ל'היכלו' של הקב"ה
כשאדם מרגיש את ההרגשה המתוקה והטובה של 'מלוא כל הארץ כבודו' – הוא לא רוצה לחטוא, ולעבור על רצון ה', וכך:
הוא מפחד רק מהקב"ה, ולא מאף אחד אחר!
וכך: הוא יוצא מ'היכל התמורות' וחי רק בהיכלו של הקב"ה, ששם יש רק: אושר ושמחה, גילה רינה דיצה וחדווה... אז הוא זוכר:
אף אחד לא יכול לתת לאדם או לקחת ממנו – כלום!
מה שמגיע לך - זה מה שתקבל, ומה שלא מגיע לך - לא תקבל.
הקורונה לא צריכה להגיע אליך – היא לא תגיע!
אם היא צריכה להגיע, למרות כל ההשתדלות שתעשה – היא תגיע! וכבר שמענו...
התרחקתי מאוד – מה עכשיו?
יתכן, שיש מי שנשאר לקרוא עד כאן, אבל, אומר עכשיו:
אני התרחקתי מהקב"ה, איפה אני? במדרגה נמוכה...
לי אין אפשרות עוד להתקרב לה' יתברך, המוהרא"ש עונה על כך:
"אעפ"י כן תדע, שאפילו במקומך, גם כן שם, תוכל למצוא – אלוקותו!
ומשם אתה יכול לדבק את עצמך בו יתברך, ולשוב אליו בתשובה שלימה:
כי לא רחוקה היא ממך..."
על קריאת הדברים האלה שילמתי – אפילו לא שקל!
ויהיו הדברים לעילוי נשמתו הזכה והטהורה.
לע"נ המוהרא"ש רבי אליעזר שלמה שיק בן רבי מנחם זאב, זכותם תגן עלינו, אמן!