המילים הבאות הן לא מדע בדיוני, אלא מציאות שמתרחשת כבר חצי שנה בקצה השני של העולם, מילולית: ניו זילנד עשתה את זה. הם ניצחו את הקורונה. מתחילת הקיץ שהניו זילנדים חזרו לשגרה מלאה, ללא ריחוק חברתי, ללא מסכות, סגרים והגבלות ולהישג המדהים הזה הם הצליחו להגיע בלי שאזרח אחד התחסן שם.
בדומה לישראל, ניו זילנד היא מדינת אי שעוד לפני שגילתה את המאומת הראשון, הגיבה מהר ונקטה בצעדים דרסטיים של סגירת גבולות וסגר מלא. שנה אחרי, המודל הניו-זילנדי מוכיח את עצמו: בזמן שבשאר העולם מספר החולים והמתים במגפה רק עולה, בניו זילנד מתו רק 25 אנשים, המגפה נבלמה בהצלחה, כל ההגבלות הוסרו והאזרחים במדינה שבו לחיי שגרה מלאים.
למעשה ניו זילנד הגיעה ל"ארדיקציה" - מצב בו מגפה מוכחדת לחלוטין ולא רק מרוסנת. אז איך מעלימים מחלה מהעולם? "הכחדה צריכה להיות ללא פשרות, היא צריכה להיות מוחלטת" אמר האפידמיולוג פרופסור חגי לוין בראיון לאילן לוקאץ' ב-N12.
כך ניצחה ניו זילנד את הקורונה - שלב אחר שלב
כבר בינואר 2020, מרגע שהגיעו דיווחים על נגיף חדש, הקים משרד הבריאות בניו זילנד את "המרכז לתיאום בריאות לאומי" (NHCC). ראש ממשלת ניו זילנד, ג'סינדה ארדרן לא קיוותה לשטח את העקומה ולבלום את המגפה עם מקדם הדבקה נמוך, אלא החליטה ללכת מלכתחילה על כל הקופה ולהגיע לאפס נדבקים, מדינה ללא קורונה כלל.
בפברואר 2020 אסרה ניו זילנד כניסה של אזרחים מסין ואיראן לשטחה. תושבים שחזרו לניו זילנד והתגלו כחולים בקורונה נשלחו להסגר במשך 14 יום בבסיס צבאי בוונגאפאראואה, צפונית לניו זילנד. בהמשך, הטילה הממשלה חובת בידוד על תושבים חוזרים.
במרץ 2020 התגלה מקרה הקורונה השני בניו זילנד, הגבולות נסגרו והמדינה הכריזה על סגר מלא, לצד תוכנית עבודה מסודרת המורכבת מארבע רמות כוננות.
ראש הממשלה ג'סינדה ארדרן נשאה נאום לבני עמה בו היא הבהירה את המצב החדש שהם עומדים להיכנס אליו והצהירה בקול על היעד הלאומי שנשמע לנו כעת כמעט בדיוני: "יש לנו הזדמנות לעשות דבר שאף מדינה לא הצליחה: להכחיד את הנגיף. אבל זה ידרוש גיבוי של קבוצה בת חמישה מיליון איש". המסר היה ברור: אנחנו עומדים לעבור תקופה מאתגרת, אבל נעבור אותה ביחד.
4 רמות כוננות ושיתוף פעולה מלא
ממשלת ניו זילנד הגדירה ארבע רמות כוננות, כש-4 זה מצב של סגר כללי, כולם בבתים ופועלים רק שירותים חיוניים ורמת כוננות 1 היא חזרה לשגרה מלאה, ללא הגבלות. החל מחודש מרץ, עם 40 חולים מאומתים, ארדרן הכריזה על דרגת כוננות ברמה הגבוהה ביותר. במקביל, משרד האוצר במדינה הקפיא את עליית מחירי הדיור והגיע להסדר עם הבנקים בנושא המשכנתאות כדי להבטיח שאף אזרח לא יאבד את ביתו.
למרות שחלה ירידה במספר החולים בניו זילנד, ארדרן הורתה על הארכת הסגר. באפריל 2020 הורדה דרגת הכוננות לרמה 3 ובחודש מאי (אזור ל"ג בעומר), הכריזה הממשלה על רמת כוננות 2. למרות שאובחנו רק 2 מקרי הדבקה בסוף החודש ויום קודם לכן היו 0 נדבקים, ארדרן הבהירה שהחזרה לחיים רגילים "עוד רחוקה".
הודות לתגובה המהירה, תכנית העבודה מסודרת שנאכפה ללא פשרות והדחיפה לסולידריות, ממשלת ניו זילנד זכתה לתמיכה ציבורית רחבה וציות מלא מצד האזרחים.
ביוני 2020, כאשר בישראל עסקו בחילופי מהלומות פוליטיים והממשלה הואשמה באכיפה לא הוגנת כנגד החרדים, ראש ממשלת ניו זילנד יצאה בהכרזת ניצחון: "היום אין חולים בניו זילנד. ערכנו כמעט 40 אלף בדיקות קורונה במהלך 17 הימים האחרונים ואין ביניהן תוצאה חיובית אחת. אין אף מאושפז עם קורונה בבתי החולים זה 12 יום. עברו 40 יום מאז המקרה האחרון של הדבקה בקהילה, 22 ימים מאז שאותו אדם סיים את הבידוד. ולכן היום אני יכולה להכריז שהקבינט הסכים לעבור לרמה 1".
מאז, תושבי ניו זילנד נרשמים באפליקציה ייעודית כשהם נכנסים למקום ציבורי וכך המדינה יכולה לאתר מקרי הדבקה לפני שהם הופכים להתפרצות ולטפל בהם באופן נקודתי באמצעות בידודים.
כיום מתנהלים בניו זילנד חיי שגרה מלאים, ממש כמו לפני נגיף הקורונה, כאשר ההגבלה היחידה שלהם היא הגבולות הסגורים ויש שם אפס תושבים שחולים בקורונה - תוצאה מרשימה מעוררת קנאה אליה הם הצליחו להגיע ללא חיסון אחד.
ניהול משבר הקורונה במדינות נוספות
בתחילת מגפת הקורונה הייתה תחושה שישראל הצליחה לפצח את הנוסחה ועומדת לשבור שיא עולמי. ראשי ממשלות התקשרו לנתניהו להתייעצות. אך מהר מאוד הוכחנו לשאר העולם שאצלנו הפוליטיקה חשובה יותר מחיי אדם ולפי מחקר שהתפרסם בימים אלה על ידי 'מכון לאווי' (Lowy Institute) שבאוסטרליה, ישראל נמצאת בשליש התחתון של רשימת המדינות שדורגו לפי אופן ניהול משבר הקורונה.
המחקר דירג כ-100 מדינות לפי שישה קריטריונים ובהם מספר המאומתים, מספר המתים ושיעור הבדיקות.
במקום הראשון נמצאת ניו זילנד ואחריה וייטנאם, טייוואן, תאילנד, קפריסין, רואנדה, איסלנד, אוסטרליה, לטביה וסרי לנקה. ישראל נמצאת במקום ה-62, כשמעליה מדינות כמו נמיביה, קניה וסנגל.
יש לנו סיכוי לאמץ את מודל "אפס הדבקה" הניו זילנדי?
למרבה הצער, כנראה שלא. לדברי פרופסור חגי לוין, אנחנו נמצאים במצב של התפשטות קהילתית נרחבת עם למעלה מ-4,000 מתים כשהסגרים החוזרים פגעו בחברה, בכלכלה ובבריאות. תוסיפו על זה את אמון הציבור בממשלה שרק הולך ויורד לנוכח האכיפה הבררנית והלא שיווניות ונציגי ציבור שקובעים הגבלות רק כדי להפר אותן בעצמם - אפס הדבקה בישראל זה חלום רחוק מאוד.