הדילמה של יהדות התורה: נתניהו או סער?!

ההנחה השנייה היא, אין חברים בפוליטיקה, רק אינטרסים משותפים. נתניהו כבר הפר את הברית עם החרדים פעם אחת, הסיבה שהוא איננו מפר אותה שוב, היא אינטרס טהור.

המפלגות החרדיות יודעות שנתניהו כרך את גורלו בגורלם, לא מאהבתם, אלא מיראת העונש, והן מנצלות את המצב כדי להעלות מחירים. בינתיים, נתניהו עדיין איננו משלם מחיר אלקטורלי משמעותי למרות המתקפה התקשורתית עליו בעקבות הקשר הסימביוזי עם החרדים, מצבו בסקרים משתפר בהתמדה, אך לא בטוח שמצב זה ימשך.

מה אומר הסקר של כיכר?

ואף על פי כל ההנחות האמורות לעיל, על פי סקר 'כיכר השבת' שהתפרסם אמש, הנאמנות החרדית לנתניהו משדרת סימני שחיקה. על פי הסקר, הנאמנות לנתניהו מורכבת מנאמנות בלתי תלויה של מצביעי ש''ס, ונאמנות חצי אינטרסנטית וחצי אידאולוגית של יהדות התורה.

עבור יהדות התורה, יתרונו של נתניהו במצבו הנוכחי, הוא היותו סחיט פוליטית, אבל אין לו יתרון אידאולוגי על פני גדעון סער. על נאמנות משפחתית כמו זו של הש''סניקים, מצידה של יהדות התורה, נתניהו יכול לחלום.

על נאמנות משפחתית נתניהו יודע דבר או שניים, נתניהו הוא זה שהתבטא בהקשר אחר כי "משפחתי היא מקור כוחי", ובכן בעדינות ניתן לציין כי לא פעם דווקא משפחתו מאתגרת אותו פוליטית. אצל החרדים המצב דומה אמנם אולי הם מקור כוחו, אך ברור שבהתנהלות התקשורתית סביב הקורונה, החרדים הפכו לאתגר תקשורתי, נתניהו היה שמח למדי לו לא היה תלוי בהם.

סער מצדו מלהטט, מצד אחד מבדל את עצמו מהחרדים, בכדי להמשיך וליהנות מן המטריה התקשורתית, כאיום החדש על נתניהו. מן הצד השני, גם הוא מבין כי אם ירצה אי פעם להקים ממשלה ככל הנראה יצטרך את המפלגות החרדיות. סער אמנם מרחיק את עצמו מהעמדה בה מצוי נתניהו, וכמו בנט, מתבטא בתקשורת על משילות מול החרדים, ושאר ירקות. בפועל, ספק אם היה נוהג אחרת מנתניהו אם היה יודע שחייו הפוליטיים תלויים בהם.

בינתיים זהו משחק חכם של סער, לדאבוננו, בעקבות משבר הקורונה המפלגות החרדיות הפכו מנכס אלקטורלי לנטל תקשורתי, השאלה הגדולה האם בקונסטלציה פוליטית מופרכת שבה לסער יש ממשלה ללא החרדים הוא יעדיף לוותר עליהם. ובכן יתכן, אבל סביר להניח שלא כך יהיה.

הטרגדיה של גנץ

גנץ האיש שרצה לעשות את הדבר הנכון, ובזמן הנכון, טעם את טעמה המר של ההפכפכות הפוליטית, ברגע האמת חברי מפלגתו עליהם שמר מפני ידיו הארוכות של נתניהו הפנו לו עורף.

הוא ניסה לעשות הכול נכון, כשהיה צריך לשתוק, שתק. אחר כך דיבר, אבל גרם ליועציו להתגעגע לימי השתיקה, אוסף של ביטויים כושלים, הכניס אותו במסלול מהיר למועדון המפוקפק של פוליטיקאים שהבדיחות שרצות בשמם גורמות לך להאמין כי מדובר במקרה הטוב בבעלי מנת משכל נמוכה. ולא בצדק במקרה הספציפי של גנץ.

גנץ לא טיפש, אפילו טירון פוליטי קשה לקרוא לאדם שנאבק בשלוש מערכות בחירות בפוליטיקאי מהטובים בעולם, ושרד בשביל לספר.

הוא ניסה לא להתלכלך, לשמור על ממלכתיות, הוטחו בו ערמות בוץ ורפש, אבל דקה מאוחר יותר קיבל את תפקיד שר הביטחון מידיהם של מי ששיווקו אותו כמעורער נפשית, סחיט, מבולבל, פלקט בידי יועציו. זאת הפוליטיקה.

כל האמור לעיל הוא על מנת להבהיר את הידוע, אין חברים בפוליטיקה, רק אינטרסים. אם בארזים נפלה "שלכת" מה יגידו אזובי הקיר. או בתרגום לימינו אם בני גנץ ההגון נבגד בידי שותפיו, בל נופתע למראה סדקים בברית האינטרסים חרדים-נתניהו שאיננה ברית בין מי שהתפרסמו בשל הגינותם הפוליטית.

הדאגות של נתניהו

בניגוד לגנץ שהרחיק מעליו את החרדים כאשר חבר ללפיד המהווה סדין אדום בעיניים חרדיות, ואפילו כאשר כבר התנתק ממנו היה זה בבחינת "מעט מידי ומאוחר מידי", לסער יש היסטוריה ארוכה בקשר עם פוליטיקאים החרדים ובתי גדולי ישראל.

מלבד זאת, קיים קשר נוסף תת קרקעי בין הנציגים החרדים לבין הכוורת של סער הרוחשת רוקמי קשרים ובעלי מהלכים במגזר החרדי. די אם נמנה אישים כמו נתנאל איזק, מאיר גל, ובוודאי זאב אלקין שתפר בריתות כאלו בעבר.

בתרחיש שאיננו בעל סיכוים גבוהים - אך אפשרי - בו מלאכת הרכבת הממשלה תוטל על גדעון סער, קיים סיכוי לא רע כי קשרים אלו יכולים להבשיל לכדי הפתעה של ממש לטובת סער.

בשורה התחתונה, מוקדם מידי לנבא האם נסדק סדק אמיתי בין החרדים לנתניהו או שמא מדובר בתרגילים פוליטיים גרידא. מה שברור הוא, שאם אכן לאחד מן הצדדים לא יהיה אינטרס פוליטי להמשיך את שיתוף הפעולה, הוא יפסק באחת. ואתם, תראו מופתעים?

לפניה לכותב: elid@kikar.co.il