"החרדים התפרעו בבני ברק, החרדים שרפו אוטובוס, החרדים השחיתו את הרכבת קלה בירושלים, החרדים השחיתו את מסילות הרכבת, החרדים תקפו שוטרים בבית שמש וכמובן חשש ששוטר ייהרג בהפגנות", במהדורות החדשות עסוקים בימים האחרונים בל"דווח" מה ה"חרדים" עושים.
אבל בואו נעצור שנייה. נחשוב על מי הם מדברים במהדורות. על נוער שוליים בבני ברק, נוער ממנו התושבים סובלים כל השנה, על קיצוניים בירושלים ובית שמש שתוקפים גם את הנציגים החרדים, כאלו שאין להם שום קשר לזרמים המרכזיים בציבור החרדי.
אבל להם נוח להכליל "חרדים". למה? כדי שכולנו נצטייר כשחורים שהורסים את המדינה, ואולי אולי כך הם יצליחו להשפיע על הקמת ממשלה ללא הסיעות החרדיות, כפי שקרא הבוקר בן דרור ימיני ב'ידיעות אחרונות'.
הגיע הזמן שנעשה את ההבחנה הזו. כן, יש לנו ביקורת פנימית, עושים חשבון נפש, כמעט כולם. אבל אסור לנו להסכים להשחרת המגזר החרדי כולו, בטח באירועים להם אין שום קשר לציבור החרדי.
לא שאין קשר, ההיפך הוא הנכון. כל מנהיגי הציבור החרדי, הרוחניים והפוליטיים, מרנן הגר"ח קנייבסקי והגר"ש כהן ומי לא, התנערו ואף קראו שלא להגיע להפגנות כסקרנים, מה שגורם לחילול ה'.
אבל לתקשורת זה לא מפריע לבוא ולצעוק "החרדים הורסים את המדינה" ועל הדרך לקרוא לאינתיפאדה נגד הציבור החרדי. ברור לכם שזה לא היה עובר בשקט אם היה מדובר במגזר אחר. דוגמא? תארו לכם פרשן שקורא לאינתיפאדה נגד הערבים או האתיופים. מסיתים, צבועים, בתחפושת "עיתונאי".
ואם הזכרנו את מרן הגר"ח קנייבסקי. הנה לכם דוגמא לצביעות ולהסתה. הכותרות זועקות נגד ההחלטות שלו, אפילו קריאה "להכניסו לכלא". על מה? הרי הרב החליט לסגור את כלל מוסדות החינוך, ואכן רוב ככל המוסדות שתחת נשיאותו - סגורים. אבל להם נוח לתקוף, בשקרים, כי השנאה היא חלק מעבודתם.
ולכם, משטרת ישראל. אתם עושים הכל כדי לאבד אותנו, הזרם המרכזי בציבור החרדי. הדוגמא הטובה ביותר היא ליל שישי האחרון. אז צעירים תקפו צמד בלשים בבני ברק. כולנו, הציבור החרדי, יצאנו בגיבוי חסר תרדים למשטרה. ומה עשיתם? נקמתם בחפים מפשע שסך הכל חזרו מקניות לשבת. התוצאה: חוסר אמון מוחלט במשטרת ישראל. כמה חבל.