היה היה במאה שערים יהודי חשוב מנקיי הדעת שבירושלים, תלמיד חכם מופלג וירא שמיים, שהיה משכים קום לפני עלות השחר, ממהר להיטהר במקווה השכונתי ומשם לבית המדרש, לשעות לימוד רצופות בחברותא. בשעה שמונה התפלל שחרית במניין המרכזי, שופך את ליבו בלהט ובתחנונים, ורק אז פנה לצאת לעמל יומו, לקיים גזירת הבורא 'בזיעת אפך תאכל לחם'.
באותה השעה נקלע למקום הקנאי השכונתי, צעיר חצוף ורב מעללים שבחסדי שמיים הצליח להתעורר משנתו לאחר מאבק איתנים עם יצרו הרע. השמש כבר זרחה בעוז ותעצומות עת צעד מעדנות הקנאי הדגול למקווה עם מגבת על כתפו, ואז הוא נתקל במיודענו הצדיק עדין הנפש.
הקנאי המיומן לא התמהמה לרגע ומיד פצח בשאגות מחרישות אוזניים לעברו: שייגעץ!!! שייגעעעעץ!! גיי ארויס פין דא!! (תצא מכאן). זאת כמחאה חיונית ומתבקשת על פרצה כזאת או אחרת או סתם כדי לבצר את החומות ולהעמיד את הדת על תילה כראוי וכיאות.
לאחר דקותיים של צרחות אימה קינח הבוקסה המהלכת בקללה אידישאית עסיסית ופנה לעבר המקווה, שם יתעדכן ברשימת הרשעים היומית בכל קטגוריה אפשרית. התלמיד חכם המופלג מצידו חייך קלושות ופנה לדרכו, משל לא קרה מה שקרה ואף משל לא היה.
יהודי ירושלמי חכם שהיה עד למחזה המביש הסביר לסקרנים שהתכנסו סביבו: הקנאי צודק לחלוטין. למה לו לקום לפנות בוקר, ללמוד בהתמדה כמה שעות, להתפלל במתינות כמונה מעות ואז ללכת לעבוד לפרנסת משפחתו. עדיף לו לישון כמו שצריך, להתבטל כמה שאפשר ולחולל מקסימום נזקים בכל זירה אליה יגיע.
ומה באשר רגשי הנחיתות מול יהודים של מעלה העושים מלאכתם עראי ותורתם קבע ? הפתרון פשוט ביותר: שייגעץ ארויס !! המטר עליהם פחים אש וגופרית של גידופים ונאצות בכל נושא שלא יהיה, עדיף בנוכחות כמה שיותר אנשים, וכבר אתה מעליהם. צודק יותר. מוסרי יותר. ערכי יותר. קל. פשוט ונוח. אל תנסו את זה בבית.
סגר מלא בחמש דקות
ועכשיו נלך ישר לעובדות. אילו גדולי ישראל היו רוצים המגזר החרדי נכנס לסגר תוך חמש דקות. שלושה משפטים, עשר חתימות ואוזן שמאל ביומונים. זהו. זה כל מה שצריך בשביל להכניס את המגזר החרדי כולו, מקטון ועד גדול, לסגר טוטאלי והרמטי שאפילו הסינים יבואו ללמוד ממנו. סגר פסח כפול שמונה. בלי התחכמויות, בלי שטיקים ובלי טריקים.
אלו העובדות. החרדים מצייתים לגדולי הדור. הם מקשיבים לרבנים. לא לעיתונאי כזה או אחר, חרדי ככל שיהיה, או ככל שהיה. הם לא מתרשמים מטורי דעה מלאי מוסר פולח כליות שנכתבו על ידי מפר הנחיות סדרתי כזה או אחר. זעקות "רוצח" נרגשות אפילו לא עוברות להם ליד האוזן. גם פרובוקטור מזדקן ורע לו הצורח עליהם "רוצחים עם שטריימל" בהוראת אדונו החף מפשע, כל עוד לא הוכחה אשמתו, לא ממש מטריד אותם. הם אפילו לא מתעלמים מזה.
החרדים יודעים הכול. הם מכירים אישית את החולים. הם בוכים תמרורים על הנפטרים ל"ע. הם לא זקוקים להטפות מוסר מפיהם של מניחי תפילין למחצה לשליש ולרביע כדי לדעת שיש מגפה. הם גם לא מתרשמים מ"פוסקי הלכה" מייד אין צ'יינה, אלו שפתחו סידור תפילה לאחרונה בתפילת נעילה של יום הכיפורים. אשריהם ישראל. הם לגמרי אדישים למכחישי קורונה המטורללים בדיוק כמו למטיפי ומתפרנסי מסדר הקורונה האדוקים.
החרדים כן שומרים על שיגרה קהילתית מסוימת ולא נכנסים לסגר מלא פשוט כי ככה הרבנים אמרו. מילה אחת של גדולי הדור ואין חתונות. אין תפילות. אין תלמודי תורה ואין כלום. מילה אחת והכול סגור על מנעול ובריח. אבל ההחלטה נמצאת בידם של גדולי ישראל. זאת האמת. רק גדולי ישראל קובעים. והם עדיין לא קבעו זאת. בדגש על עדיין.
אז למה הרבנים לא מורים על סגר ? שאלה יפה. והתשובה היא שאין לי מושג. אני למשל מאוד אוהב אבטיחים. אפילו מבין קצת באבטיחים. תבואו בקיץ, אלמד אתכם כמה סודות מקצועיים. בגדולי ישראל אני פחות מבין. אולי מתישהו אהיה גדול בישראל ואז אבין. אבל עוד ארוכה הדרך, אל תעצרו את נשימתכם.
אז אפשר לתת מאה הסברים למה. למשל העניין הזה של נעילת משפחה עם עשרה ילדים בקופסת גפרורים בני ברקית למשך שבועיים. או שאולי הסתכלות רחבה וארוכת טווח על השלכות חינוכיות, חברתיות וקהילתיות. סביר גם להניח שגדולי ישראל עוקבים מקרוב אחר ההתפתחויות במוטציות השונות ובהתאם לכך הם מקבלים ויקבלו החלטות לפי שיקול דעתם עבור צאן מרעיתם.
אבל כל אלו רק הסברים – ניחושים שאני נותן לעצמי בעצמי. למרבה התדהמה גדולי ישראל לא שואלים אותי לפני שהם מקבלים החלטה לכאן או לכאן. לא אותי ולא את השדרן התורן שצרח בגרון ניחר נגד הטיסות לאומן ולפתע ראיתיו מצטלם בחדווה עם גלביה מסורתית במדבריות דובאי המאובקים. זה מה שיפה בגדולי ישראל. הם לא שואלים אותנו. אנחנו שואלים אותם. זה הקונספט. מאז ומעולם.
מקפידים על ההנחיות של גדולי ישראל
החרדים לא מזלזלים בהנחיות. שקר מוחלט. הם פשוט מצייתים לרבנים. זה הכול. ברמה האישית החרדים מקפידים על ההנחיות פי אלף יותר מכל מגזר אחר. ובתנאים הרבה יותר קשים. אז נכון שכל חרדי שמוריד רגע את המסכה נתקל ב-700 כתבים לענייני חרדים (מכה שלא כתובה בתורה) אבל עדיין אין לי ספק שברמה הפרטית על כל מפר הנחיות חרדי יש עשרה במגזרים אחרים.
אלו שמתעדים את "הפרת ההנחיות" במגזר החרדי הם מלשנים בדיוק כמו ה"אקדמאי הנאור" המתחנן למשטרה "לאכוף את החוק במגזר החרדי". שנאת חרדים הייתה לפני הקורונה ותהיה בעז"ה הרבה אחריה. תסמכו על הכתבים לענייני חרדים. באיטליה יש קורונה בלי חרדים ובלי כתבים לענייני חרדים וקשה להם. אין להם את מי להאשים. זה לא קל. אבל אנחנו לא מצפים לפרס ישראל על תפקידנו החיוני כשעיר לעזאזל. למרות שמגיע לנו.
אחזור שוב: ברמה הציבורית אין במגזר החרדי סגר. אתם כבר יודעים למה. ברמה הפרטית החרדים שומרים על ההנחיות יותר מכל מגזר אחר, וודאי הרבה יותר מתועמלני המשטר החילוני במגזר החרדי.
קמפיינים לשמירה על ההנחיות זה חשוב. לעולם לא אזלזל בפרנסה של יהודים. טורים נזעמים וקריקטורות הזויות זה נחמד. אחרת העיתון יודפס בלי טקסט וזה לא מקובל. אבל אל תשכחו לרגע אחד את האמת. גדולי ישראל. הם הקובעים. כל השאר זה בבל"ת אינסופי וחסר משמעות. כולל הטור הזה.
- הכותב הינו יועץ אסטרטגי