הגלובוס מסתובב מהר יותר; השנה התקצרה

עודד כרמלי מסביר באתר של סוכנות החלל הישראלית כי מחזור היום והלילה נראה לנו קבוע. יש 24 שעות, שמחולקות ל-84,000 שניות.

אך בעקבות פיתוח השעונים האטומיים, התברר כי אין יום אחד זהה לחבירו מבחינת אורכו. שעונים אלו, מודדים את השינויים הדקים האלה, עד כדי מילישניות.

האם יש לזה השפעה עלינו? בחיי היום יום - לא. אך הדבר משפיע על לווייני GPS ועל המסחר הבינלאומי.

מה הפתרון? בדומה לעיבור השנה בלוח היהודי, הציג השירות הבינלאומי למערכות ייחוס וסיבוב ארצי (IERS) את רעיון הדקה המעוברת: דקה שהתווספה לה שנייה אחת.

כך, במשך שנים ארוכות הוסיפו מידי שנה שניה אחת נוספת. מאז השנה הלועזית 2016, לא היה צורך בכך, ובשנת 2020 - המגמה התהפכה.

לפי אתר TimeandDate, עשרים ושמונה ימים בשנה החולפת היו הימים הקצרים ביותר מאז 1960. ה-19 ביולי 2020 היה היום הקצר ביותר שנמדד, כשהוא אורך 1.4602 מילישניות פחות מהממוצע. מדענים במעבדות לאומיות לפיזיקה כבר מאמינים שלראשונה בהיסטוריה, ב-2021 נצטרך כבר לגרוע שנייה מהשנה.

למה זה קורה? ההסברים לא ממש ברורים וחש משמעיים אך הנפוצים שבהם, הם המרחק הגדל מהירח, כמו גם ההתחממות הגלובאלית הגורם להמסת הקרח בקוטב.

אך תשובות אלו לא מספקות, שכן הן יכולות להסביר את מגמת ההאטה של השנים האחרונות, אך לא את מגמת ההאצה של השנה האחרונה.