הדיפלומט הישראלי מר יהודה אבנר, שעבד בשירותם של ארבעה ראשי ממשלה, היה מבקר לעיתים קרובות אצל הרבי וגם זכה לכמה פגישות אישיות בחדרו.
באחת הפגישות שאל את הרבי "מה תפקידו של רבי?" השיב הרבי: "תאר לעצמך שאתה מביט בנר, הנר עשוי מחומר דליק, כמו שעווה, ויש בו גם פתילה, אך זה עדיין אינו הופך אותו לנר, כדי שזה יהיה נר צריך להדליקו, ואז יאיר וימלא את ייעודו. גם יהודי הוא בבחינת נר, תפקידו של רבי הוא להדליק את הנר".
קודם צאתו שאל מר אבנר את הרבי: "האם הרבי הצליח להדליק את הנר שלי?" חייך הרבי והשיב: "אני נתתי לך את הגפרור עכשיו הכול תלוי בך".
פרשת השבוע מתחילה עם הציווי האלוקי לאהרן להדליק את המנורה בבית המקדש, ההלכה היא שלהדליק את הנרות יכול בעיקרון כל אחד אבל להיטיב ולהכין את הנרות רק הכהן יכול.
כתוב נר ה' נשמת אדם והמנורה עם שבעת נרותיה מסמלים את כל הסוגים שבעם ישראל שגם אצל כל אחד מהם צריכים להדליק את המנורה, אומרת לנו התורה שלהדליק יהודי אחר, לקרב יהודים לתורה זו זכות וחובה של כל יהודי לא רק מי שהגיע לרמה רוחנית גבוהה.
יחד עם זאת הכנת ההדלקה יכולה להיעשות רק על ידי הכהן, שזה אומר, לקרב יהודי אחר כל אחד יכול אבל לדעת איך לקרב ובאיזה אמצעים זה רק הכהן יכול להחליט.
לפעמים יכול יהודי לחשוב שעל מנת לקרב את הזולת הוא יקרב את התורה אליו במקום לקרב אותו לתורה, הוא יוותר על כל מיני דברים בהלכה רק כדי לקרבו, מלמדת אותנו התורה שאת הדרך לקרב, רק הכהן הוא זה שמלמד, הרבי נותן לך את הגפרור ואז יש לך את הכוח להדליק את הנר שלך וגם של החבר.
יהי רצון שנזכה להדליק עוד ועוד נשמות של יהודים ובזכות זה נזכה לראות את המנורה בבית המקדש שיבנה בקרוב ממש.
שבת שלום.