בחור חב"דניק נוסע על הכביש המהיר בניו יורק ו'מפספס' את היציאה. הוא יוצא ביציאה הבאה, ומיד כשיוצא הוא רואה יהודי עומד ליד רכב עם מכסה מנוע פתוח ונראה לחוץ מאוד. הוא עוצר לידו ושואל: "איך אוכל לעזור?" היהודי אומר לו: "יש לנו טיסה עוד שעתיים, והרכב בדיוק עכשיו נתקע, ואני לא יודע מה לעשות". החב"דניק אומר לו: "בוא תעלה, אני אקח אותך לשדה התעופה". היהודי עולה לרכב מלא בתודות לבחור שעוזר לו. כמה רחובות משם הם אוספים את אשתו שכבר מחכה עם המזוודות ליד הבית, ונוסעים לשדה התעופה.
כשמתקרבים לשדה התעופה, היהודי אומר לחב"דניק: "אולי תגיד לי איזה מעשה טוב תרצה שאעשה כדי להמשיך את הטוב שעשית אתנו?" החב"דניק מציע לו כמצופה: "אולי תתחיל להניח תפילין בכל יום?" היהודי מהרהר, וכשמגיעים לשדה התעופה הוא אומר: "אתה יודע מה? אני אתחיל להניח תפילין בכל יום וגם אסכים שאשתי תדליק נרות שבת". הניסוח נשמע קצת מוזר, אבל החב"דניק אינו שואל מאומה, ורק משבח אותו על ההחלטה הטובה.
הבעל יוצא ומוריד את המזוודות, והאישה נשארת ברכב. כשדמעות בעיניה היא אומרת לבחור: "אספר לך מה קרה כאן. בעלי מגיע מבית חרדי. הוא עזב הכול בטריקת דלת. אני מגיעה מבית מסורתי. כשהתחתנו, אחד התנאים שלו היה שבבית שלנו לא יהיה שום סממן דתי. לפני כמה חודשים נפטרה אמי, ורציתי להדליק נרות שבת כפי שהיא נהגה. אבל בעלי לא הסכים בשום אופן שאכניס מצווה זו לביתנו. כאב לי מאוד שאינני יכולה להוקיר את זכרה של אמי, אבל לא רציתי לריב אתו. לפני כמה ימים כתבתי מכתב ושלחתי לציונו של הרבי מלובביץ'. במכתב ביקשתי ברכה שבעלי יסכים שאדליק נרות שבת, והנה עכשיו קיבלתי את התשובה דרכך".
בפרשתנו מסופר שיצחק מביא את רבקה לאוהל של שרה ומתנחם על מות אמו. על פי המדרש, יצחק התנחם מכיוון שראה שחזרו הנסים שהיו אצל אמו שרה. אחד הנסים היה נר שדלק שבוע שלם – שרה הייתה מדליקה אותו בערב שבת, והנר המשיך לדלוק עד לערב שבת הבא.
מה מבטא נס זה? בדרך כלל, העולם מתנהל על פי חוקי הטבע, אך לפעמים הקב"ה עושה לנו נסים מעל הטבע. התרחשות הנסים הללו תלויה גם בנו - אם אנחנו מסוגלים להתעלות מעל הטבע, הקב"ה מעלה את העולם אתנו.
בהדלקת הנרות ביום שישי, כשנכנסים לאווירת השבת, כל יהודי מתעלה קצת מעל הטבע של היום-יום ומביא את אור האלוקות אל ביתו. האתגר הוא לשַׁמר את ההרגשה המיוחדת של השבת, ולהחדיר את האור האלוקי בימי השבוע האפרוריים. ככל שנשמר את ההתעלות הזו זמן רב יותר - הנר שלנו יידלק יותר. וזה היה עניינה של שרה – היא התעלתה מעל הטבע כל הזמן. האור האלוקי הלך אתה תמיד, ובכל דבר ראתה את הטוב (וכפי שכתוב שכל שנותיה היו שוות לטובה - אף שעברה חיים לא קלים). לכן דלק הנר שלה במשך כל ימי השבוע.
יהי רצון שנזכה גם אנחנו שהנר שלנו יידלק משבת לשבת על ידי המשכתה של אווירת השבת הרוחנית על כל ימי השבוע. נתרגל לראות תמיד את הטוב שבכל דבר ואת הטוב שבכל אדם, נעזור ונסייע לכל יהודי, ועל ידי זה נזכה לאור הגדול של הגאולה האמתית והשלמה.