1:
״ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה את יעקב איש וביתו באו״.
חז״ל לימדו אותנו כלל, שבכל מקום בתורה שכתוב בו ״אלה״ - מתחיל עניין חדש שלא קשור לעניין הקודם. וכאשר כתוב ״ואלה״ - מוסיף על הראשונים, דהיינו שהוא המשך לכתוב קודם.
אם כן צריך להבין מה בא פה הפסוק להוסיף מענייניה של הפרשה הקודמת ומה חיבורו של חומש שמות לחומש בראשית?
ה״אור החיים״ הקדוש מסביר שהקשר לפרשה הקודמת הוא שבאה התורה להגיד שהיו אלה הבאים מצריימה צדיקים כאבותיהם, מה ראשונים להם אברהם יצחק ויעקב צדיקים עליונים, כמעשה האבות כך הבנים שכל אלו השבטים צדיקים כאבותיהם.
ועוד הוא מוסיף שזמן הגלות החלה בברית בין הבתרים שם הבטיח הקב״ה לאברהם ״ידוע תדע כי גר יהיה זרעך בארץ לא להם״, הגלות מתחילה מ״זרעך״ מלידת יצחק ומשם סופרים את הארבע מאות שנה.
אם כן זה מה שבא להוסיף פה ה״ואלה״, תחילת הגלות היתה בחומש הקודם, בשבתם בארץ ישראל משנולד יצחק, ופה בפרשה זו ממשיכה הגלות במצרים.
ואלה שמות הבאים מצריימה להמשיך את הגלות שהתחילה קודם לכן.
2:
״וימת יוסף וכל אחיו וכל הדור ההוא״.
הגמרא בברכות (נה.) אומרת: ״אמר ר׳ חמא בר ר׳ חנינא, מפני מה מת יוסף קודם לאחיו מפני שהנהיג עצמו ברבנות״
ומהיכן יודעים אנו שמת יוסף קודם לאחיו, רש״י שם בגמרא מסביר שמזה שכתוב ״וימת יוסף וכל אחיו״ רואים שמת לפניהם.
ובספר ״תורה תמימה״ מסביר שרש״י מוכיח דבר זה מזה שבסוף פרשת ״ויחי״ כבר כתוב שמת יוסף ומדוע צריכה התורה לכתוב זאת שוב?
אלא כדי להגיד לנו שמת לפניהם ואכן יוסף מת בגיל מאה ועשר שנים, שאר אחיו בגיל מאה ועשרים ולוי מת בגיל מאה שלושים ושבע כמדומני.
ואיפה רואים שהנהיג עצמו יוסף ברבנות?
ב״פרקי דרבי אליעזר״ מובא שימיו של יוסף קוצרו בעשר שנים כנגד עשר פעמים ששמע מאחיו את המשפט ״יעקב עבדיך אבינו״ ולא אמר להם כלום.
אבל אם ננסה לספור נצליח למצוא רק חמש פעמים כאלו, אחת בסוף פרשת ״מקץ״ וארבע פעמים בתחילת פרשת ויגש.
אלא שיוסף שמע את אותן חמש פעמים גם מהם וגם מהמתורגמן, אם כן יוצא עשר פעמים שבגללם יוסף הצדיק נענש קשות על שהנהיג עצמו ברבנות (כלפי אחיו).
3:
״ויקם מלך חדש על מצרים שלא ידע את יוסף״
הגמרא במסכת עירובין (נג.) מביאה מחלוקת רב ושמואל, אחד אומר שמדובר במלך חדש ממש שבא לאחר שהקודם מת או הורד ממלכותו, והשני סובר שמדובר באותו מלך, אלא שבגלל מותו של יוסף ואחיו החליט להתכחש אל בני ישראל.
לפי שתי הדעות צריך להסביר שמה שכתוב ״לא ידע את יוסף״ שעשה עצמו כאילו לא ידע את יוסף.
כי הרי גם לדעה שאומרת שזהו מלך חדש, הרי ברור ששמע על יוסף ופועלו למען מצרים.
חשבתי על עוד רעיון להסבר הפסוק ״שלא ידע את יוסף״.
בפרשת ״ויחי״ כתוב שיוסף מבקש מפרעה שיתן לו לקבור את יעקב בארץ ישראל ואומר לו ״אבי השביעני לאמר..״ ופרעה עונה לו ״עלה וקבור את אביך כאשר השביעך״.
רש״י הקדוש מדייק שם שפרעה נתן לו אישור דווקא בגלל שבועת יוסף ליעקב ובלעדיה לא היה מסכים פרעה.
ומדוע? הגמרא במסכת סוטה (לו:) מספרת שכשאמר פרעה ליוסף ״ובלעדיך לא ירים איש ידו״ באו איצטגניני פרעה ואמרו לו האם עבד שקנו אותו בעשרים שקל ימלוך עלינו?!
וענה להם פרעה שהוא רואה בו גינוני מלכות בחכמה, בגבורה וביופי.
אמרו לו, אם יש לו גינוני מלכות אמור הוא לדעת שבעים לשון.
בא גבריאל המלאך ולימד את יוסף שבעים לשון.
היה פרעה שואל אותו שאלות, כל שאלה בלשון אחר, והיה יוסף עונה לו תשובות באותו לשון.
כשסיים פרעה את שבעים השאלות, שאל אותו יוסף שאלה בשפת לשון הקודש, ולא ידע פרעה לענות.
עניין ידיעת השפות היה חשוב מאד במצרים ורק מי שידע הכי הרבה שפות ראוי היה לשבת על כסא המלך.
עכשיו פרעה נכנס לבעיה קשה, אם היה מתפרסם הדבר שיוסף יודע שפה אחת יותר ממנו היו צריכים להעביר את המלוכה ליוסף.
מה עשה פרעה? השביע את יוסף לבל יגלה סוד זה לאף אחד, ויוסף אכן הסכים.
כשביקש יוסף מפרעה רשות לקבור את יעקב בארץ ישראל, בתחילה סרב.
אמר לו יוסף ששבועה הוא נשבע לאביו וחייב למלאנה.
אמר לו פרעה שיפר את השבועה.
ענה לו יוסף שאם ככה, גם את השבועה שלהם הוא יפר, ורק אז בלית ברירה התרצה פרעה.
ועכשיו נחזור לפרשתנו, ״ויקם מלך חדש שלא ידע את יוסף״ שאותו מלך שלא ידע את השפה השבעים ואחת של יוסף ועד עכשיו היה מפחד שיוסף יגלה את סודו ולכן היה חייב להתנהג לעם ישראל בהתאם, אך משנפטר יוסף הוא נהיה כמלך חדש שבעיית ה״לא ידע״ כבר לא אקטואלית.
4:
שמעתי פעם מהרב רוזנבלום שאם יהודי הולך באמצע השוק בארץ זרה ופתאום שומע מישהו קורא ביידיש, מסתמא שדבריו של הקורא אל היהודי הם מופנים שהרי איזה גוי מבין יידיש.
כשמביא הקב״ה מכות בחוץ לארץ, הוא עושה את זה כדי לאותת לנו.
רעידת אדמה במקסיקו היא בעצם כקריאה אלינו ביידיש כדי שנשים לב מה היה מגיע לנו וכדאי שנחזור בתשובה.
אתמול בוושינגטון קיבלנו איתות על איך נראים מהצד קבוצת אנשים שחושבים אחרת ואיך דעה שונה מדרדרת לכאוס, אנרכיה ואובדן שליטת מערכות.
בואו נהיה חכמים ונבין יידיש.
לחשוב ולנהוג אחרת זה ממש בסדר, אבל להוביל מזה לשנאת אחים ופילוג בעם ישראל זה ממש לא בסדר.
חז״ל אומרים שמחלוקות ולשון הרע הם אלה שבגינם מנגף אותנו הנגיף.
אולי המסכות והחיסונים, הבידוד והסגרים לא מספיקים כדי להכניע את הנגיף וכדאי שנוסיף הגנה של אהבת חינם.
פשטייסט?
5:
מחר, בכ״ה טבת יחול היארצייט של האשה היקרה שנקטפה בדמי ימיה, בת שבע (שבי) בוימל (פומרנציק) זכרונה לברכה.
שבי היתה מלאכית של מידות טובות ואכפתיות, אוזן קשבת לכל זקוק ואמא מסורה לילדים צדיקים שאחד מהם הוא ילד מיוחד.
לזכרה של שבי הקימו משפחתה את ״נותנים כח״, מקום יפה ומטופח בו נמצאים הילדים המיוחדים במשך היום.
לכל ילד מיוחד צמודה מדריכה צדיקה שנותנת את כל נפשה לטובת הילד.
זכיתי לשמח אותם כמה פעמים ונדהמתי מהמיוחדות של המקום ומכמויות האהבה שמורעפות על כל ילד וילד.
עמותת ״נותנים כח״ כשמה כן היא, נותנת כח למשפחות שכל כך זקוקות לזה, וכמובן לילדים הצדיקים.
עכשיו שאני חושב על זה, גם לי הם נותנים כח בכל פעם שאני זוכה לבוא לבקר.
לפני כמה שנים הבטחתי למשפחת פומרנצ׳יק החשובה על שלל ענפיה ותפוחיה המיוחדים להלחין שיר לזכרה של שבי, עברו שנים, הצלחתי לקיים את ההבטחה והלחנתי את הפסוק ״עלית למרום שבית שבי, לקחת מתנות באדם״ (תהילים ס״ח).
כשהקלטתי את עצמי שר, קולי כמעט נחנק וקשה היה לי לשיר ובכל זאת לא הפסקתי את ההקלטה והשארתי אותה איך שהיא אמיתית מהלב.
השיר מוקדש לכל משפחתה, אהוביה, חברותיה ומכיריה❤️
סוף שבוע מקסים לכולם
עמירן דביר (דבורקין) הלוי