אחת מהתוצאות של הקדמה והטכלנוגיה המתפתחת זה הדחף למימוש מידי של צרכים, עבודתם של אנשי ההי טק והסטארטפיסטים הוא לגלות את אותם דחפים ורצונות שאי האדם ולתת לו מענה מהיר ונגיש, ככל שההנגשה של דבר מרוחק ייהפך לקרוב זמין ומידי הסטארטאפ יהיה מוצלח וגדול.
אם בעבר הלא רחוק פעולה בנקאית הצריכה גישה לבנק, הרי שהיום נזקק האדם לאפליקציה עם קוד גישה וגם להפקדת צ'ק הוא לא צריך לצאת מהבית, כנ"ל לעוד מאות ואלפי דברים, חברה/ ארגון/ מפעל, שמנגיש את עצמו בדרך זו הופך לאטרקטיבי ומבוקש יותר ויותר.
ושכך תהליכים רבים נפגעים בהתפתחויות חיוניות שונות, קוגניטיביות, חברתיות, ועוד ועוד, שלא לדבר על בני נוער שמתקשים בקריאה וכתיבה כראוי, טעויות כתיב, חוסר ידע בסיסי בעריכה, בכתיבה והנגשה, דור המסכים פגע מעבר לניוון בתאיי מוח שונים גם באינטליגנציה האישית וברמה ההשכלה הבסיסית שבער היתה מנת חלקו של כל נער! הרי שהיום המידע זמין רק במה שמגיע דרך טכלנוגיות מקוצרות.
אין ספק שבתוך ההתפתחות הזו קיים רובד חיובי מאוד אם הזדמנות ליצור עולם ערכי חדש וראוי עם תוכן משובח והנגשת דברים שהיו רחוקים מאתנו מסיבות שונות גיאוגרפיות וכדומה, אך במבחן האמת ובעיקר עולם הנוער לא לוקח את זה ברובו לכיוון הזה.
עיקר התוצאה ההרסנית של מציאות זו היא מחיקת אידיאל התהליכים שהתוצאה של זה זה דחיית סיפוקים, שאם חסרים את אלו איך נצליח לחנך ולבנות את הדור הבא, נער שלא מסכים או לא מסוגל להבין מהו תהליך, מה הרווח בלעשות תהליך, ומה זה נקרא דחיית סיפוקים, הוא נער בסיכון גבוה, כי הדחף של כאן ועכשיו הוא אם כל חטאת! ותחילתו של כל פשע.
תקופת הקורונה יצרה דכאון קליני עולמי ברמה כזו או אחרת, ושנים רבות עוד יעסקו בסוגיה איך התמודדו רבים בתקופת סגרים חזקים וחלשים, לעיתים לזמן רב מידי לילדים קטנים ואנשים מבוגרים, אחת מנפלאות הקורונה היה הדחף להמשיך את הלמידה והקשר עם התלמידים באמצעים השונים, החל מטלפון וכלה בזום.
בעצם הקורונה יצרה מציאות של בידוד מהעולם למבודדים הרשמיים ולאלו שבסגרים, הקורונה יצרה פחד, התמודדות עם אינספור ידיעות וקונספירציות, התמודדות באמונה, התמודדות עם שהיה ממושכת בקרב המשפחה חלקם בצפיפות, הקורונה לימדה להתמודד עם אכזבות, עם פגיעה בחלומות של חתונות ואירועים מפוארים עד כדי עריכת חופה בכניסה לבתים וריקודי כסאות של עשרה בני משפחה בלבד.
אכן הקורונה לימדה הרבה, אבל מעל לכל הקורונה לימדה ומלמדת אותנו לא לחיות את הכאן ועכשיו, לדעת להתבונן אל המעבר לנוכח, כי התבוננות אל הנוכח בלבד הוליד דכאון וחרדה וחוסר אונים, גם עבדכם הנאמן זכה להיות בבידוד עם משפחתו הגרעינית והיה זה בתוך ימי שמחה של הצטרפות תינוק קטן למשפחתנו, בסעודת ליל שבת שבימים כתיקונם היה אמור להיות אחריה שלום זכר, ישבו ילדיי היקרים והיו בדכאון ועצב, לפתע זרקתי לחלל האוויר בעזרת ה' אחרי הקורונה ניסע לטיול של כמה ימים עם הפתעות ופינוקים שלא ידעתם שיש כאלו בעולם, ברגע אחד הפכו כל הילדים החל מהקטנה בת 4 ועד לגדולה כולל הבת עם הקורונה לילדים עליזים מלאיי תקווה ושמחה, והחלו לדמיין את הטיול (לא לדובאי! בארצנו הקדושה בלבד!) כולל מריבה מי יישב ליד החלון.
לימים חשבתי מה בעצם עשיתי להם? ואז הבנתי שפשוט גרמתי להם לצאת מההווה הבלתי ידוע והמכאיב אל עתיד יפה וזוהר ואולי גם לא ידוע כל כך, אבל עתיד שיאפשר להם לצאת מהמחשבה שהכל מסתיים כאן ועכשיו! ולהתרחב אל אפיקים אחרים.
היכולת להביט אל העתיד הוא הדרבון והכוח להתמודד ולחיות את ההווה וזה סוד התהליכים החינוכיים שהם קריטיים לחינוך ולדחיית סיפוקים לעיצוב דמותו של הנער.
השבוע אנו מסיימים את ספר היצירה, מתחזקים בסיום ספר בראשית, סיום הספר מלמד אותנו את סוד היצירה של האדם, אם ספר בראשית התחיל עם אדם הראשון וחווה שלא הבינו מהו דחיית סיפוקים ותהליכים ונענשו בעונשים שכל כולם הם תהליכים ודחיית סיפוקים, הרי שהספר מסתיים בחייו של יוסף הצדיק שכל כולו היה דחיית סיפוקים ותהליכים.
השבטים הקדושים חוששים מנקמה של יוסף ומספרים ליוסף על צוואה כלשהי שיעקב ביקש למסור לו, אבל יוסף משקף לאחים שלו רטרואקטיבי את כל מה שהתרחש עד עכשיו, "לא אתם שלחתם אותי" אתם חושבים שאתם עשיתם פה משהו?! יש בורא לעולם והוא מסובב את העולם בתהליכים, אתם הייתם רק בורג קטן בתוך שורת החלטות וסיבות, היה פה תהליך מכוון, נכון לכם היה כוונה "אלהים ישפוט את הרצון ואת הכוונה. אני, כאדם, רואה רק את התוצאה, ומבחינה זו אני חייב לכם תודה גדולה" (רש"ר הירש נ. יט)
יוסף לא מסתפק בזה אלא הוא גם מנחם אותם בשיעור של אמונה מעורר השראה, יוסף מסביר להם שאנו כבני אדם רואים דברים בהווה ולעיתים בדיעבד מתגלה לנו מדוע התרחשו דברים בצורה כזו או אחרת, אבל לא תמיד, כך יהיה בגאולה העתידה, אבל בהווה אנחנו צריכים לדעת שהכל זה תהליך אחד גדול של בורא עולם מסובב כל הסיבות, אילו היה לנו אפשרות בזמן הווה להבין מדוע מתרחש כל דבר אולי זה היה מקל עלינו אבל היה פוגע בגידול העצמי שלנו בהבנה שיש בעולם הזה סדר ותהליכים, ולכן הגעתי למצרים אומר להם יוסף ומחזק אותם בשיעור של אמונה.
"נחמה אמתית מעוררת אמונה: אילו יכולנו לסקור ולבחון את התנאים הקיימים, כדרך שהקב"ה סוקר ובוחן אותם, לא היינו משנים את הדבר, גם אילו יכולנו. כך מנסה גם יוסף לשנות את דעתם על העבר: "אלהים עשה אתכם כלי שרת לאושרי ולאושרם של רבים" וכו'. ואחר - כך "וידבר על לבם", לא רק: "אל לבם", אלא "על לבם" - דבריו ונימוקיו התגברו על רגשותיהם. נחמה איננה פונה אל הלב, אלא אל השכל, ואחר - כך: "וידבר על לבם" –"(רש"ר הירש בראשית פרק נ פסוק כ)
בגאולה העתידה עם ישראל יהיו בכזה מצב מרומם שלא יפגע בהם ההבנה של ידיעת התהליכים בהווה, אבל כל עוד אנחנו לא שם הדרך היחידה לחנך ולהתחנך בקורונה ושלא בקורונה זה ההבנה שישנם תהליכים ויש צורך בדחיית סיפוקים ורק בדרך שכזו אפשר לחיות אפשר להתמודד ובעיקר לצמוח בדרכו של יוסף הצדיק המושל בכל המיצרים של היצר הטוב והרע כפי שלמדנו בספר היצירה.
הכותב הינו ראש בית המדרש החרדי ברקאי, חיספין