דיני קריאת שמע שעל המיטה // הרב חיים אטיאס

קריאת שמע שעל המיטה

בגמ' מסכת ברכות "אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: אַף עַל פִּי שֶׁקָּרָא אָדָם קְרִיאַת שְׁמַע בְּבֵית הַכְּנֶסֶת — מִצְוָה לִקְרוֹתוֹ עַל מִטָּתוֹ" (ברכות ד:). ועוד בגמ' שם (ה.) "אָמַר רַבִּי יִצְחָק: כׇּל הַקּוֹרֵא קְרִיאַת שְׁמַע עַל מִטָּתוֹ, כְּאִלּוּ אוֹחֵז חֶרֶב שֶׁל שְׁתֵּי פִיּוֹת בְּיָדוֹ. שֶׁנֶּאֱמַר: ״רוֹמְמוֹת אֵל בִּגְרוֹנָם וְחֶרֶב פִּיפִיּוֹת בְּיָדָם״, וְאָמַר רַבִּי יִצְחָק: כׇּל הַקּוֹרֵא קְרִיאַת שְׁמַע עַל מִטָּתוֹ — מַזִּיקִין בְּדֵילִין הֵימֶנּוּ. שֶׁנֶּאֱמַר: ״וּבְנֵי רֶשֶׁף יַגְבִּיהוּ עוּף״ וכו' ".

טעם קריאתה

יש מן הפוסקים שכתבו, שטעם המצוה לקרות שמע שעל המיטה הוא כדי שישן מתוך דברי תורה, ויש שפירשו שהוא משום שמירה מן המזיקין.

ברכת 'המפיל'

בגמ' ברכות (ס:) "הַנִּכְנָס לִישַׁן עַל מִטָּתוֹ, אוֹמֵר מִ״שְּׁמַע יִשְׂרָאֵל״ עַד ״וְהָיָה אִם שָׁמוֹעַ״, וְאוֹמֵר: ״בָּרוּךְ … הַמַּפִּיל חַבְלֵי שֵׁינָה עַל עֵינַי וּתְנוּמָה עַל עַפְעַפַּי, וּמֵאִיר לְאִישׁוֹן בַּת עָיִןוכו' ".

ויש שפירשו שברכה זו נתקנה על מנהגו של עולם, שהיא ברכת ההודאה על טבע השינה ההכרחית לקיום הגוף, שא"א לאדם בלא שינה, וכמו שמברכים הנותן לשכוי בינה וכדו'. ויש שפירשו שזה על שינתו שלו שישן עכשיו (ויש כמה נפק"מ בדבר).

וכן פסק השו"ע: קורא על מיטתו פרשה ראשונה של 'שמע', ומברך המפיל חבלי שינה על עיני.

חיוב נשים בקריאת שמע

גם הנשים צריכות לומר קריאת שמע שעל המיטה ולברך ברכת 'המפיל' (משנ"ב, כה"ח, חזו"ע).

סדר קריאת שמע שעל המיטה

יש שנהגו לקרוא קודם את קריאת שמע ואח"כ לברך ברכת 'המפיל', כדי שלא יהא הפסק בין הברכה לשינה (וכן נראה מלשון השו"ע), ויש שנהגו קודם לברך 'המפיל' ואח"כ לקרוא את הק"ש, ודעתם שלא נחשב להפסק – כיון שאלו פסוקים שנועדו לשמירה, והם ממין העניין.
וכתב המשנ"ב שהכל יעשה לפי טבעו – אם דרכו להירדם באמצע קריאת שמע - קודם יברך ואח"כ יקרא את 'שמע', ואם אין דרכו להירדם באמצע – ימתין עם ברכת 'המפיל' עד לסוף.
ומנהג הספרדים היום, קודם לומר ברכת 'המפיל' ואח"כ קריאת שמע (לא כמשמעות השו"ע) (כה"ח, יחו"ד).

ברכת 'המפיל', בשם ומלכות?

ברכת 'המפיל' נאמרת כשאר הברכות בשם ומלכות "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם המפיל חבלי שינה וכו' " (כ"כ רוב הפוסקים, וכ"ד פוסקי זמנינו – משנ"ב, חזו"ע ועוד), אולם הבן איש חי ועוד פוסקים כתבו שיש לחוש שמא לא יצליח להירדם, ונמצא מברך ברכה לבטלה, ועל כן יברך בלא שם ומלכות.

הישן אחר חצות הלילה, יש מן המקובלים שכתבו שיברך 'המפיל' בלא שם ומלכות, שזמן הברכה הוא עד חצות, ומדברי הפוסקים ראשונים ואחרונים מבואר שאין חילוק בזה. (ואף שבשו"ת יבי"א, ובשו"ת יחו"ד (ח"ד סי' כא) כתב שראוי לחוש לשיטת המקובלים שלא לברך אחר חצות, כבר חזר בו בשו"ת יחו"ד ח"ז, וכתב לברך בשם ומלכות, ואף הוא נהג כן).

אילו פרשיות קורא

כתב המשנ"ב שאף שכתב השו"ע לומר רק פרשה ראשונה של שמע, מ"מ טוב לומר את כל ג' הפרשיות של קריאת שמע, שהם יחדיו רמ"ח תיבות (בצירוף 'אל מלך נאמן'), והוא כדי לשמור על רמ"ח אבריו של האדם. ובכה"ח כתב שבמקום תיבות 'אל מלך נאמן' יחזור שוב על ג' תיבות של 'ה' אלהיכם אמת' וכך ישלים לרמ"ח תיבות.

קריאת שמע בשכיבה, ישיבה או עמידה?

הקורא ק"ש מעיקר הדין יכול לקוראה כששוכב במיטתו כשהוא על צידו לגמרי, אבל אסור לקוראה כשהוא מוטה רק מעט על צידו, וכן אסור לקוראה כששוכב על גבו או על ביטנו, (ואם עבר וקרא כך – יצא יד"ח).
ולכתחילה הנכון הוא שיעמוד או ישב בעת קריאתה (משנ"ב, הלכה ברורה).

שכח לברך ונזכר באמצע הלילה

מי שישן ולא בירך ברכת 'המפיל', ונתעורר באמצע שנתו ונזכר שלא בירך, כל שלא עלה עמוד השחר – יטול את ידיו ויברך 'המפיל' (פסקי תשובות). ובהלכה ברורה כתב שיכול לומר קריאת שמע ו'המפיל' בעודו במיטתו, בלא נטילת ידים, ואם יש חשש שנגע במקומות המכוסים, ינגב ידיו בבגדו ואז יברך ויקרא ק"ש (בצל החכמה).

התעורר משנתו וחזר לישון

מי שקרא ק"ש על מיטתו, וישן, והתעורר באמצע שנתו, אפי' אם חזר לישון לאחר זמן רב, כגון שאמר תיקון חצות בינתיים - אין צריך לקרוא שוב ק"ש, שחיובה הוא פעם אחת בלילה, ולא לברך 'המפיל', ומ"מ טוב שיברך שבלא שם ומלכות (קצות השולחן, הלכה ברורה).

קריאת שמע בשינת ארעי

הישן שנת ארעי, שאין בדעתו לישון אלא רק לנמנם – אין צריך לקרוא ק"ש (תפילה כהלכתה ממשמעות הפוסקים), וי"א שאפילו אם ישן כמה דקות יאמר ק"ש (הגרח"פ שיינברג). ובאשל אברהם כתב שטוב שיהרהר ברכת המפיל בליבו.
ולכן עוברי דרכים שישנים במטוס, רכבת וכדו', אם משערים ששנתם תהיה רצופה ורגועה, וזו היא שנת הלילה שלהם – יקראו ק"ש ויברכו המפיל כדין (פסקי תשובות).

אך י"א שכל שלא ישן על מיטה, אף שישן שינה מרובה – אינו מברך 'המפיל' בשם ומלכות (ולכן הישן במטוס, שישן בישיבה ולא בשכיבה – אינו מברך המפיל בשם ומלכות), וכל שישן על מיטה, אפי' דעתו לישון מעט – מברך בשם ומלכות, ובלבד שישן לפחות כדקה אחת (הלכה ברורה).

שינה ביום

הישן ביום אפי' שנת קבע על מיטתו – אינו קורא ק"ש ולא מברך ברכת 'המפיל' (משנ"ב).

מי שעלה על מיטתו סמוך לעלות השחר, עד שמסתפק שמא לא ירדם עד שיעלה עמוד השחר, לא יברך 'המפיל' (ביה"ל, הליכות שלמה, חזו"ע).

דיבור, אכילה ושתיה לאחר ברכת 'המפיל'

הקורא ק"ש שעל המיטה לא יפסיק אח"כ בדיבור או באכילה ושתיה, ואם תאב לאכול או לשתות, או שצריך לדבר באיזה דבר נחוץ – מותר, ויקרא אח"כ שוב פרשת 'שמע' (משנ"ב).

ואם ברך כבר ברכת 'המפיל' – יזהר בזה (משנ"ב, וכן דעת הבן איש חי, שאחרי ברכת המפיל אסור להפסיק). ואם עבר ודיבר אחר שבירך – כתב הגר"ח קנייבסקי שלא יחזור ויברך.
ואם התעורר לאחר שנרדם, אפי' ישן רק מעט מאוד זמן – יכול לדבר (הגר"ח קנייבסקי).

וי"א שמי שיכול ליזהר לקיים דברי המשנ"ב טוב שיעשו כך, אולם רוב בנ"א אין צריכים להקפיד בחומרא זו, ואף אם יפסיקו בדיבור אחר הברכה, אין זה הפסק, משום שברכה זו נתקנה על מנהגו של עולם (ציץ אליעזר, עמודי השולחן, יחו"ד).
וכן אם אחר שבירך 'המפיל' הוא מרגיש צמא, מותר לו לשתות, ויברך ברכת הנהנין וברכה אחרונה.

קריאת ספר אחר קריאת שמע

אין איסור מעיקר הדין לקרוא ספר או לשמוע שירים אחר שבירך המפיל, אלא שראוי לסמוך את קריאת שמע לשינה כמה שאפשר.

הוצרך להתפנות לאחר שבירך 'המפיל'

מי שהוצרך לנקביו אחר שבירך 'המפיל', י"א שיברך אח"כ 'אשר יצר' כדין (ציץ אליעזר, הליכות שלמה, חזו"ע), וי"א שלא יברך, ויסמוך על 'אשר יצר' של שחרית (חזו"א).

תפילה וברכת המצוות

בירך 'המפיל' ונזכר ששכח להתפלל ערבית, או שלא ספר ספירת העומר, או לברך ברכת הלבנה, יקום ויקיים המצוות הללו (אורחות רבינו, הלכה ברורה)

וכן מי שראה ברקים ושמע רעמים אחר שבירך 'המפיל', רשאי לברך עליהם ברכתם הראויה להם (חזו"ע).

ברכת 'המפיל' בשבת, בעשרת ימי תשובה, וספירת העומר

י"א שבליל שבת אין לומר ברכת 'המפיל' בשם ומלכות, וכן בימי ספירת העומר, ובעשרת ימי תשובה, והוא ע"פ הסוד, והמברך בשם ומלכות אין מזניחין אותו (כה"ח). ובחזו"ע דחה דבריו שתמיד יברך בשם ומלכות.

שבת שלום!

• להערות והארות ניתן לפנות כאן