אופיר סובול:
"החיסון – ניצול שואה"
לפני 70 שנה, תיקנה הרבנות הראשית את יום עשרה בטבת כ"יום הקדיש הכללי", כדי לאפשר לקרובי הנספים בשואה שיום פטירתם אינו נודע, לנהוג בו כביום היארצייט של הנפטרים.
לקראת סיום תפילת הסליחות הנאמרת גם בתענית ציבור, אנו מוצאים את הפיוט "עננו".
"עננו", נחשבת בידי רבים כיצירת הדגל של עולם החזנות, יצירה שחזנים מעטים מסוגלים להתמודד עם קושיה הקולי ולא רק...
"עננו" הולחנה ע"י החזן מנדל קוטלוביץ והוקלטה לראשונה ע"י מרדכי הרשמן בשנת 1929. לאחר מותו של יוסל'ה רוזנבלט, הקדיש לו קוטלוביץ את יצירתו האהובה באומרו :"בכל תו ובכל מילה ,אני חש את הווייתו של יוסל'ה".
אבל הצלחתה המפוארת של היצירה, שייכת כמובן למשה קוסביצקי שהוסיף לה את "האקרובטיקה" הייחודית לו ומיתג אותה כשיא של הופעותיו.
את העיבוד הסימפוני ל"עננו", כתבתי בלהט רב לפני 20 שנה ובקונצרט "היצירה" שקיימנו בשנה שעברה, ביקשתי מחברי היקר החזן נתנאל הרשטיק, שמשנת 2006 משמש כחזן ראשי בקהילת "המפטון סינגוג", לבצע את יצירת הדגל של המופע, בתוספת אותה 'אש' חזנית ייחודית, אותה ינק מקטנות במשפחת הרשטיק המפוארת. את הרגש והאנרגיה המיוחדת על הבמה, תוכלו לראות כעת ובאיכות שיא.
בשנת 1961 נולד בסלוניקי הילד אברהם (אלברט) בורלה, בן להורים ניצולי שואה. בגיל 34 הוא נישא למרים ונולדו לו 2 ילדים. הוא השתלב בתעשיית הרפואה והצטרף לחברת התרופות "פייזר". בשנה שעברה מונה למנכ"ל החברה ובחודשים האחרונים, במאמצי על, הוא הוביל את החברה במציאת החיסון הראשון לקורונה. החיסון שיציל חיים של מיליונים, ביניהם גם אזרחי גרמניה, מובל ע"י אברהם בורלה, יהודי - בן לניצולי שואה.
"עננו אבי יתומים עננו, עננו דיין אלמנות עננו".