היום השמיני של חנוכה נקרא: 'זאת חנוכה', והוא יום מיוחד שניתן לשנות בו את מה שנחתם על האדם בהושענא רבה, ולפעול בו - ניסים וישועות.
ניתן לראות את רחמי ה' המרובים על האדם, בכך שהקב"ה בחר שגמר החיתום יהיה דווקא ב'זאת חנוכה', כדי לתת לאדם אפשרות לקבל ניסים וישועות 'מעל הטבע'.
עד כמה ניתן לפעול ב'זאת חנוכה'?
כתב רבי ישראל מרוז'ין על 'זאת חנוכה':
"מה שצדיקים יכולים לפעול מה' יתברך בראש השנה ויום הכיפורים, יכול כל יהודי לפעול בזאת חנוכה" (נר ישראל, חלק ב' עמ' י"ח).
ב'זאת חנוכה' כל יהודי! יכול לפועל ישועות - כמו צדיק הדור! מי ירצה לוותר על רחמי שמים, על ניסים וישועות?
האדם מבקש ומתפלל לקבל כל מיני ישועות, אבל, לא תמיד נענה, כי יש דברים שתלויים במעשים של האדם, או ב'מזל' שנולד איתו: "בני חיי ומזוניי – לא בזכותא תליה מילתא, אלא במזלא".
האדם רוצה ומבקש - בנים חיים ומזונות, והם - תלויים במזל.
ימי החנוכה נקבעו לדורות "בימים ההם בזמן הזה" לימים של ניסים וישועות 'מעל הטבע', ו'זאת חנוכה' - היום השמיני של ימי החנוכה – הוא הגדול מכולם.
המספר שמונה הוא 'מעל הטבע' - מעל המזל של האדם, ולכן, ביום זה, האדם יכול
לשנות את ה'מזל' שנולד איתו - לקבל את הישועות שהוא מבקש 'מעל הטבע'.
זאת חנוכה - חנינה ב'מתנת חינם'
אומר הבעל שם טוב הקדוש שהאדם נכתב בראש השנה, נחתם ביום הכיפורים ובהושענא רבה, אבל, יש עוד יום מיוחד, שנותנים לאדם הזדמנות נוספת לתקן את מעשיו, ובשמים נשארת יד פתוחה מחגי תשרי עד 'זאת חנוכה' - 'לקבל שבים'.
'זאת חנוכה' מלשון חנינה: ביום זה ניתן לקבל חנינה ב'מתנת חינם', רק צריך להתפלל ולבקש, לעשות חשבון נפש, ולראות במה ניתן קצת להתקדם השנה בעבודת ה', להתחרט על העבר, ולקבל לעתיד.
בספר "בני בנימין" הוא מביא רמז לדבר מהפסוק: "בזאת יכופר עוון יעקב" (ישעיה כ"ב) בזאת חנוכה ביום שקוראים "זאת חנוכת המזבח" – אז, הוא הגמר כפרת עוון יעקב, לכל אחד מישראל.
זאת חנוכה – לזכות להיפקד 'מעל הטבע'
ה'בני יששכר' אומר שבחנוכה נגזר על שלושה דברים: איסור שמירת שבת, קידוש החודש, וברית מילה, ודברים אלו מעידים על הישועות שניתן לפעול במיוחד ביום זה.
בתוך שמונת ימי החנוכה היה שבת, ראש חודש, כך שזכינו לשמור שבת ולקדש את החודש.
היום השמיני 'זאת החנוכה', מיצג את ה'ברית מילה' – שנעשית ביום השמיני. ועל כן: יום זה מסוגל במיוחד לתפילה על 'פרי בטן', והאדם יכול לקבל ע"י תפילתו, ישועה 'מעל הטבע' ויזכה שתפילתו תעלה עד כיסא הכבוד - ותתקבל ברחמים.
ה'בני יששכר' כותב ש"בחנוכה יש מקום לעורר פקודת העקרים והעקרות כעין ראש השנה, הנה לדעתי עיקר העניין עיקר הסגולה ביום האחרון הנקרא בפי כל זאת חנוכה" (כסלו מאמר ב').
האדמו"ר מרוזי'ן מביא ראיה לדבר מהפסוק: "אלוקים צבאות שוב נא, הבט משמים וראה, ופקוד גפן – זאת" (תהילים פ', טו').
ישועה בפרנסה בשפע – מידו הרחבה והמלאה
הזוהר הקדוש בפרשת במדבר אומר שהמנורה בבית המקדש היתה כדוגמת השופר, ולכן, כמו שהשופר מעורר רחמים על האדם, ומבטל את הדין בר"ה, כך, הדלקת החנוכיה פותחת לאדם שערי רחמים.
בראש השנה מבקשים על הפרנסה בתפילת ערבית ובמוסף, כך, יש לבקש רחמים על הפרנסה ב'זאת חנוכה'.
זאת חנוכה – חותם את ימי החנוכה: זאת חנוכה הוא היום השמיני שחותם את ימי החנוכה, בדיוק כמו שתפילת נעילה חותמת את יום הכיפורים, והושענא רבה חותם את חג הסוכות.
ידוע ש"הכל הולך אחר החיתום" ולכן, זהו יום סגולי לפרנסה בקלות ובשפע, וראוי להתפלל על כך.
ברכת המזון ו'ברכת השנים' ביתר כוונה: ב"זאת חנוכה" נמצאים כל הכוחות של חנוכה, ולכן, ראוי לאמץ את הכוחות לברך יותר בכוונה את ברכת המזון, וברכת השנים – ויזכה לישועות.
ישועה ברפואה וברוחניות
ה'נתיבות שלום' אומר בשמו של הרה"ק רבי משה מקוברין:
הזקוק לרפואה יכול לפעול בחנוכה.
והוא מסביר את הדבר, מי שאין לו שום אפשרות להתרפא באופן טבעי, בחנוכה, הוא יכול לפעול מכח ההנהגה העליונה, של:
"והנה ה' ניצב עליו" - שהכהנים המשיכוה מהימים ההם - לזמן הזה.
כי בימי חנוכה, יש את ההנהגה העליונה – ויכולים לפעול בהם ישועות!
ישועה בענינים רוחניים: הוא ממשיך להסביר, שאותו הדבר לגבי ענינים רוחניים. כאשר האדם מקבל על עצמו התחזקות ברוחניות, כי הוא רוצה לעלות ולהתעלות בדרך התורה. לפעמים, למרות רצונו הטוב - הוא לא מצליח.
מדוע? כי ההתחזקות שהוא רוצה להשיג, מנוגדת לטבעו, ולכן, אין לו מספיק כח להכניע את יצרו, והפתרון לדבר הוא - הישועה שיכול לקבל בימי החנוכה.
הכנעת המידות קשה והיא – למעלה מהטבע, ולכן:
בחנוכה הוא יכול להצליח לפעול בזה, כי – חנוכה הוא – למעלה מהטבע!
ביטול כח הדימיון: הרבי מקוצק אומר, שזאת חנוכה מסוגל לבטל מהאדם את 'כח המדמה': כח הדימיון – מטעה ומשקר לאדם, וע"י כך לוקח לו את שיקול הדעת.
וביום זה, אדם יכול להתפלל לקבל את העצות הנכונות – שיטיבו עימו.
הבטחת החיד"א למי שדומע מול הנרות: אומר החיד"א הקדוש שמי שבוכה מול הנרות, עד שהשלהבת של הנרות מטשטשת מול עיניו, ורואה את הנרות כאילו הם מחוברים בלהבה אחת, הוא מבטיח שיזכה לישועות!
טוב להודות לה' - ולראות ישועות
"וקבעו שמונת ימי חנוכה להודות ולהלל" – טוב להודות לקב"ה על הרחמים והחסדים, שהוא משפיע בשפע 'אינסופית' ובלי גבול, 'בזמן הזה' – הקב"ה יעשה לאדם ניסים, כי הימים הללו נקבעו לדורות – ולעולמים!
ההודיה מרוממת את האדם, ומכניסה בו שמחה, ובונה 'כלי' להודיה למהלך השנה, שיכיל בתוכו את ההודיות והישועות שהוא מבקש, כי ימים אלו מסוגלים להביא לאדם 'אור' גדול, שיאיר בו, ולמלא כל 'חסר' או 'חשוך' – מעל הטבע!
האר"י הקדוש אומר שבימי החנוכה טמונים אורות נשגבים, שבכוחם להאיר בנפש האדם, לטהר ולנקות אותה.
אחרי חנוכה - הישועה מתחילה
כדי לצאת מימים אלו עם 'צידה' לדרך למהלך השנה, צריך לרצות לקבל מאורם הנשגב, שיאיר בליבנו ובנשמתו, ונוכל לצאת עם 'אור' שיהווה שינוי, ומקפצה לעליה והתקדמות להמשך השנה.
רבי נחמן אומר שכאשר האדם מדליק את נרות החנוכה, הוא מכניס את האור אצלו ולביתו ממש!
אפילו אם האדם חושב או מרגיש, שה'אור' והישועה שלו עדיין רחוקים, הוא מטעה את עצמו! כי ישועת ה' כהרף עין, וכבר עכשיו הוא צריך להתחיל לשמוח, ולראות שהאור כבר נמצא בביתו ממש, כי הוא הדליק את נרות החנוכה, ועד מהרה ירגיש איך אור זה - יאיר את נשמתו (ליקוטי הלכות).
אומר הבעש"ט הקדוש שבכל ימי החנוכה: מתגלה ה'אור הגנוז' והוא אורו של מלך המשיח, שיאיר עלינו במהרה בימינו, אמן!